התעוררתם באמצע הלילה? איך חוזרים לישון?
התעוררתם באמצע הלילה?
איך חוזרים לישון?
זה נפוץ שמתעוררים בלילה בין 2:00-3:00 לפנות בוקר, בתום מחזור שינה. זה קורה בגלל הקפיצה הטבעית בקורטיזול בדם בשעות האלה, במטרה להכין את הגוף לזריחה .
אנשים שנמצאים בסטרס, סובלים ממחשבות טורדניות או בגיל המעבר (שינויים הורמונליים מעלים סטרס) מתעוררים לעיתים תכופות יותר ומתקשים לחזור לישון.
אז מה חשוב לעשות אם מתעוררים בלילה?
משחקי הרעב – מדוע אנחנו אוכלים ?
משחקי הרעב – מדוע אנחנו אוכלים ?
תחושות הרעב והשובע שלנו נשלטות על ידי הורמונים. לא פחות מ-22 הורמונים מעורבים באכילה ובעיכול. כשהקיבה ריקה – תאי הקיבה מפרישים את הורמון הרעב (גרילין) שמגיע למוח ויוצר תחושת רעב, אבל תחושת שובע – זה כבר סיפור אחר לגמרי.
ההורמון המרכזי שמנהל את ההנאה שלנו ואת המוטיבציה שלנו לאוכל הוא הדופאמין – ה'קים קרדשיאן' של המולקולות.
דופאמין שולט ביד רמה בתיאבון, מייצר את התשוקה שלנו לאוכל, המוטיבציה לחפש משהו טעים. הוא יוצר את מעגלי התגמול מאוכל – אכילה לצורך הנאה ולא מתוך רעב או חוסר במרכיבי מזון. הוא גם מייצר את ההתניות הרגשיות שקשורות באוכל (לאכול כשעצוב/שמח/טרוד/קשה).
דופאמין הורמון העונג והמוטיבציה
רמות הדופאמין במוח שלנו עולות ויורדות כל הזמן לאורך היממה. רמתו גבוהה בבוקר, זה עוזר להתעורר ולקבל מוטיבציה להתחיל את היום. הרמה יורדת לאורך היום והיא הנמוכה ביותר בערך בשעה 15:00 זה נקרא "סיאסטה של פרימאטים" אחרי ארוחת צהריים ירידת אנרגיה ומוטיבציה. הרמה קצת עולה לקראת הלילה כדי לקבל מוטיבציה ולצפות לשינה טובה וכך הלאה.
יש לנו מעין מד דופאמין במוח (כמו מד דלק) עליות וירידות שגורמות לנו לחפש את מה שעושה לנו טוב להיות פעילים, אנרגטיים, לאכול טוב (50% מהדופאמין נוצר במעיים לכן אוכל זה עונג), לישון טוב לפי השעון הביולוגי, לראות חברים, להשלים משימות, לעשות פעילות מינית (בזמן האורגזמה מופרשת הרמה הגבוהה ביותר) , לגעת, להיות בטבע, לשמוע מוזיקה, לנגן, לרקוד, לצחוק, לחייך, לא להיות במתח ולחץ יותר מדי.
כיצד מה שאנחנו חושבים על האוכל משפיע על ההורמונים שלנו ?
פרופ' אליה כרום מסטנפורד הזמינה אנשים לנסות טעם חדש של מילקשייק תמורת 75$. בזמן שהם שתו את השייקים, נמדדות רמות הורמון הרעב (גרלין) בדמם. מכירים את התחושה הזו ששכחתם לאכול צהריים ומתחילים להרגיש שהבטן נדבקת לגב ומתחילה להשמיע קולות? אז זה הגרלין שמופרש מהקיבה ומאותת למוח לחפש אוכל ולהאט את קצב חילוף החומרים. לעומת זאת, אחרי ארוחה טובה – רמות הגרלין יורדות ומאותתת למוח להפסיק לאכול.
הכירו את מוח המעיים
ה"מוח שבבטן" הוא מונח שמתייחס למערכת העצבים המעצבת (ENS). מדובר ברשת מורכבת של 500 מיליון תאי עצב שנמצאים במערכת העיכול. למוח השני תפקידים חשובים בתהליכי העיכול, השפעה על מצבי הרוח שלנו, ואף לתהליכי מחלה מסוימים. מערכת העצבים המעית יכולה לפעול באופן עצמאי מהמוח המרכזי, אך היא כל הזמן מתקשרת עם המוח .
מחקרים מראים שמערכת העצבים המעית יכולה להשפיע על רגשות ומצב רוח, מה שמביא לביטויים כמו "תחושת בטן" או "פרפרים בבטן". בנוסף, ציר המוח-המעי הוא מערכת תקשורת דו-כיוונית של אוטוסטרדת מידע, שמשפיעה על מגוון רחב של תחומים בבריאות ובבריאות נפש.
חיים בסרט RAS – הכירו את מערכת ההפעלה הרשתית.
"אנחנו לא מתארים את העולם שאנחנו רואים אלא רואים את העולם שהמוח שלנו יכול לתאר"
מי קובע איזה מידע נכנס למוח? איך המוח מייצר את הסרט שאנחנו חיים בו ?
מערכת ההפעלה הרשתית נמצאת ליד גזע המוח ומשדרת לאזורים שונים. היא מעצבת את התפיסות, ההתנהגויות והחוויות שלנו.
היא קובעת מה מעניין אותי ומה לא מעניין אותי בכל רגע נתון. זו הסיבה למשל שאם אנחנו בהריון פתאום נראה מלא נשים בהריון סביבנו.
זו גם המערכת שגורמת לנו לפעול בדפוסים חוזרים.
What is love Scientifically ?
about having kids and being a mother. It sounds weird, but I was so eager to care that I used to practice it on my younger brothers.
When I was 19, I fell in love for the first time under the strong fluence of all those bonding hormones. After three years of being together, we got married. And two years later, we got divorced at the age of 28. During my PhD, I started to hear my biological clock ticking.
מה קורה לנו עכשיו בנפש – סטרס וחרדה בימי מלחמה
חוקרת הרגשות מסבירה: מה קורה לנו עכשיו בנפש – ואיך נחזק אותה מעבר למלחמה הקשה שמתנהלת עכשיו מעלינו, מצידנו ומאחורינו, יש גם מלחמה בתוכנו. העדויות הקשות, הסרטונים שרצים ברשתות, ערוצי החדשות שמשדרים ללא הפסקה והאזעקות המחרידות הם איום שהוא לא פחות ממשי ומסוכן מאיום הטילים. ד"ר ליאת יקיר, חוקרת רגשות, עוזרת להבין את הקרב הפסיכולוגי שאנחנו חווים מבפנים, ומציעה דרכים לחיזוק החוסן הנפשי
תיגל נשיא פורסם: 19.10.23| ynet לכתבה המלאה >>
אם בעבר המלחמות התרחשו רק בשדות הקרב, במלחמה הנוכחית הבנו יותר מתמיד שישנה חזית נוספת – והיא על החוסן שלנו.
החומרים שמהם עשויה האהבה
המחקר על אודות האהבה של ד"ר ליאת יקיר (46), מומחית לגנטיקה מולקולרית, אמא לשניים ונשואה בשלישית. החל מנגיעה אישית. היא חקרה – קחו נשימה ארוכה – כיצד הגנים, הנוירונים וההורמונים במוח פועלים ויוצרים את הרגש המדהים הזה, שנקרא אהבה, ומה הם הגורמים לשחיקה שנוצרת עם הזמן. "ההנחה שלי היא", מסבירה יקיר, "שאם נבין איך ה'מכונה' הזו עובדת, נוכל לזהות את הבאג במערכת, להבין מה עלינו לעשות ולמצוא פתרונות כדי שהיא תוכל לפעול כמו שצריך".
ובכן, לפי יקיר, הביולוגיה – ולא הפסיכולוגיה – היא זו שאחראית על חיי האהבה שלנו, והיא מרגישה שהשליחות
שלה היא להעביר את הידע שצברה במחקר ובאקדמיה לקהל הרחב.
I keep dating the same type of person
The Guardian: I keep dating the same type of person.
Should I break my own habits?
Having a type isn’t necessarily an issue – but it can become problematic when inconsistent with our desires
Elle Hunt 31 Jan 2024 | The Guardian To the Full Article >>
I often get told – by long-time friends, dismayed lovers and my gently insistent therapist – that I have “a type”. I would protest, but 10 years of data doesn’t lie. There’s a lot of fellow journalists, or other creative sorts; most dark-haired, with boyish features and – preferably – a big nose.