איך ללמוד מהחיות בג'ונגל להתמודד עם לחץ ומתח בחיים המודרניים אחרי שמגפת הקורונה נעלמה מאור הזרקורים, הגיע הזמן לטפל במגפה הגדולה יותר – מגפת הלחץ הנפשי. הפסיכולוגית שירלי יובל יאיר, מארחת בפודקאסט השבועי שלה את הביולוגית ד"ר ליאת יקיר לשיחה על האפשרות ללמוד להתמודד עם הסטרס דווקא מחיות הג'ונגל ולהכיר טכניקות שיעזרו להחזיר את שיווי המשקל הפיזי והנפשי
שירלי יובל-יאיר| לחץ סטרס ynet | קישור לכתבה ולפודקאסט >>
זו המגפה האמיתית של העידן הנוכחי – מגפת הסטרס והלחץ הנפשי. בעידן שבו תעשיית התרופות בפריחה ונראה כאילו הציפרלקס תפס את מקומם של הלחם והמים בתזונה הבסיסית של אנשים – חשוב שנכיר את הביולוגיה של תגובת הסטרס (דחק), נתוודע לחשיבות שלה עבורנו, אבל נלמד איך לנהל אותה, כך שאנחנו נשלוט בה ולא להיפך.
תגובת דחק מתמשכת מהווה מקור לצרות צרורות בחיינו, הן פיזית והן נפשית. מתח כרוני פוגע במערכת החיסונית שלנו, מקושר לתהליכים דלקתיים וזיהומיים בגוף, גורם לכאבים כרוניים וכמובן גם למצוקה נפשית רבה.
ד"ר ליאת יקיר היא מדענית, מרצה וחוקרת את הביולוגיה של הרגשות וההתנהגות האנושית. היא חוקרת את נושא הסטרס ואת ההשלכות של משברי החיים שלנו על מצבו של כל תא בגופנו. כמי שבגיל 40 התפרצו בגופה שתי מחלות אוטואימוניות, היא נעזרה בכל מה שהיא יודעת מהמחקר שלה ויצאה למסע של שיקום וריפוי. בפודקאסט השבוע, אנחנו מספרות למה חשוב להשלים את המעגל השלם של תגובת הסטרס ואיך להפעיל את המערכת הנגדית שיש לנו בגוף – מערכת ההרגעה.
בעזרתה של ד"ר יקיר נלמד שיעורים חשובים מהזברה בסוואנה ומהבבונים בג'ונגל. נבין מה הם עושים נכון ומה עוזר להם לא להפוך את מצבי הדחק הרגעיים – למתח מתמשך, או במילים של ד"ר יקיר – "נבין למה לזברה אין אולקוס". בפרק הנוכחי נספר לכם גם על טכניקות נפלאות שיעזרו לכם להחזיר לעצמכם את שיווי המשקל הפיזי והנפשי ולנקות גם את החיים שלכם וגם את מערכות היחסים שלכם ממשקעי המתח שנערמים על גביהן.
להילחם באיום או לברוח ממנו תגובת הדחק מופעלת באופן אוטומטי אצל בעלי חיים והיא אחת התגובות הבסיסיות והשמורות ביותר באבולוציה. היא מופעלת לנוכח איום ומטרתה להעביר את הגוף שלנו בבת אחת למצב שבו הוא מסוגל לפעול בצורה הטובה ביותר לנוכח האיום. להילחם בו או לברוח ממנו.
האדם המודרני, זה שכבר יצא מזמן מהג'ונגל, ונמרים המסתתרים בין ענפי העץ כבר לא מהווים איום כלפיו, ממשיך בכל זאת להסתובב בג'ונגל האנושי, ובסבך ענייני החיים. המתג שמפעיל את תגובת הדחק ממשיך להגיב אצלנו לנוכח איומים שונים לגמרי אבל מעיקים לא פחות – מבט על המינוס בחשבון הבנק, מלה לא טובה מהבוס, תוצאות מדאיגות של בדיקות הדם, טלפון שלא נענה מהמתבגר בחצות, ולפעמים מספיקה הצצה אל ערמת הכלים המלוכלכים בכיור – כל אלה מספיקים כדי להפעיל את אותה מערכת קדומה ובסיסית בתוכנו, תגובת הסטרס.
חשוב להבין – תגובת הסטרס שלנו היא אוטומטית, פועלת מתחת לרדאר שלנו, מתחת לידיים שלנו המונחות על ההגה. אבל מול המערכת הזו שדורכת אותנו לפעולה הישרדותית, יש לנו מערכת נוספת בגוף – מערכת הרגעה. העניין הוא שבעוד שתגובת הסטרס פועלת אוטומטית את מערכת ההרגעה אנחנו צריכים להפעיל, באופן מודע, במאמץ. למערכת ההרגעה יש מתג. ואלה הן חדשות טובות ורעות. רעות – כי זה אומר שזה לא יקרה לבד. אנחנו צריכים לעשות משהו בשביל זה, אבל בעצם – החדשות הטובות הן – שיש הרבה מה לעשות.