רכיבים מרכזיים של המוח הרגשי – המערכת הלימבית
*המערכת הלימבית – מכונת הרגשות האנושית*
בין הרקות, מאחורי העיניים שלנו נמצאת המערכת ששולטת לנו בחיים – מכונת הרגשות. חלק חשוב, עתיק ומרתק של המוח ששולט ברגשותינו, התנהגותנו, המוטיבציה שלנו והזיכרון שלנו. היא מורכבת ממספר מבנים מחוברים ומשלבת פונקציות מוחיות שונות כדי לייצר רגשות, לתקשר למוח מידע רגשי, ולהשפיע על התגובות שלנו .
מחירה של הכחשה והדחקה
לפני כ-4 שנים הגוף שלי החליט לתקוף את עצמו והאוטואימוניות הגיעו לביקור על מנת להישאר.
זה התחיל בזקיקי השיער – אלופציה (נשירת שיער) והמשיך למערכת העיכול – צליאק.
מכיוון שאת השיער רואים כל בוקר במראה, חיפשתי מרפא ומצאתי דקרת הראש הכי מדהימה בעולם (מור אפריאט) שהצילה לי את השיער ושלחה אותי גם לעבד רגשות (הגיע הזמן).
אך את המעיים לא רואים, והרגלי אכילה הכי קשה לשנות. אז בהתחלה הכחשתי ואח"כ התעלמתי כי איך אפשר בלי לחם ופיתות ומאפים ועוגות והכל עם גלוטן, לעזאזל.
ואני… אני הרי שונאת להתעסק עם אוכל, לבדוק מרכיבים, להכין לעצמי. אוף! הכי קל לדחוף מה שזמין, מה שנשאר, מה שכולם אוכלים.
והמעיים מסמנים לי, צועקים לי, ואני מתעלמת, מדחיקה, משתיקה. ואז הגיעה ה-7 באוקטובר – הסטרס והטראומה שיבשו את המערכת לחלוטין ומזה כבר אי אפשר להתעלם.
מסתבר שצליאקים שממשיכים כרגיל ולא מקפידים מפתחים מחלות מעיים חמורות יותר (הגיוני סהכ).
אז עכשיו לא רק גלוטן נאסר לחלוטין, אלא גם קפה ומוצרי חלב (איך ממשיכים בלי 3 הפוך ביום).
לראשונה בחיי נכנסתי לחנות טבע, רכשתי מוצרים והורדתי מתכונים והבטחתי למוח המעיים שלי שמהיום הכל יהיה אחרת.
4 דברים שחשוב לדעת לפני שלוקחים כדורי שינה
כדורי שינה יכולים לסייע לאנשים מסויימים בתנאים מסויימים.
נשים מדווחות על יותר בעיות שינה מגברים, ומקבלות יותר מרשמים לכדורי שינה. אך אנשי הרפואה לא תמיד משתפים במידע חשוב, שא.נשים צריכים לדעת לפני שמתחילים לקחת כדורי שינה והיד קלה על ההדק. זה לא נובע מהסתרה, אלא מחוסר מודעות, רובם לא מקבלים הכשרה מספקת בנושא שינה ובנושא לחץ נפשי.
התעוררתם באמצע הלילה? איך חוזרים לישון?
התעוררתם באמצע הלילה?
איך חוזרים לישון?
זה נפוץ שמתעוררים בלילה בין 2:00-3:00 לפנות בוקר, בתום מחזור שינה. זה קורה בגלל הקפיצה הטבעית בקורטיזול בדם בשעות האלה, במטרה להכין את הגוף לזריחה .
אנשים שנמצאים בסטרס, סובלים ממחשבות טורדניות או בגיל המעבר (שינויים הורמונליים מעלים סטרס) מתעוררים לעיתים תכופות יותר ומתקשים לחזור לישון.
אז מה חשוב לעשות אם מתעוררים בלילה?
משחקי הרעב – מדוע אנחנו אוכלים ?
משחקי הרעב – מדוע אנחנו אוכלים ?
תחושות הרעב והשובע שלנו נשלטות על ידי הורמונים. לא פחות מ-22 הורמונים מעורבים באכילה ובעיכול. כשהקיבה ריקה – תאי הקיבה מפרישים את הורמון הרעב (גרילין) שמגיע למוח ויוצר תחושת רעב, אבל תחושת שובע – זה כבר סיפור אחר לגמרי.
ההורמון המרכזי שמנהל את ההנאה שלנו ואת המוטיבציה שלנו לאוכל הוא הדופאמין – ה'קים קרדשיאן' של המולקולות.
דופאמין שולט ביד רמה בתיאבון, מייצר את התשוקה שלנו לאוכל, המוטיבציה לחפש משהו טעים. הוא יוצר את מעגלי התגמול מאוכל – אכילה לצורך הנאה ולא מתוך רעב או חוסר במרכיבי מזון. הוא גם מייצר את ההתניות הרגשיות שקשורות באוכל (לאכול כשעצוב/שמח/טרוד/קשה).
דופאמין הורמון העונג והמוטיבציה
רמות הדופאמין במוח שלנו עולות ויורדות כל הזמן לאורך היממה. רמתו גבוהה בבוקר, זה עוזר להתעורר ולקבל מוטיבציה להתחיל את היום. הרמה יורדת לאורך היום והיא הנמוכה ביותר בערך בשעה 15:00 זה נקרא "סיאסטה של פרימאטים" אחרי ארוחת צהריים ירידת אנרגיה ומוטיבציה. הרמה קצת עולה לקראת הלילה כדי לקבל מוטיבציה ולצפות לשינה טובה וכך הלאה.
יש לנו מעין מד דופאמין במוח (כמו מד דלק) עליות וירידות שגורמות לנו לחפש את מה שעושה לנו טוב להיות פעילים, אנרגטיים, לאכול טוב (50% מהדופאמין נוצר במעיים לכן אוכל זה עונג), לישון טוב לפי השעון הביולוגי, לראות חברים, להשלים משימות, לעשות פעילות מינית (בזמן האורגזמה מופרשת הרמה הגבוהה ביותר) , לגעת, להיות בטבע, לשמוע מוזיקה, לנגן, לרקוד, לצחוק, לחייך, לא להיות במתח ולחץ יותר מדי.
כיצד מה שאנחנו חושבים על האוכל משפיע על ההורמונים שלנו ?
פרופ' אליה כרום מסטנפורד הזמינה אנשים לנסות טעם חדש של מילקשייק תמורת 75$. בזמן שהם שתו את השייקים, נמדדות רמות הורמון הרעב (גרלין) בדמם. מכירים את התחושה הזו ששכחתם לאכול צהריים ומתחילים להרגיש שהבטן נדבקת לגב ומתחילה להשמיע קולות? אז זה הגרלין שמופרש מהקיבה ומאותת למוח לחפש אוכל ולהאט את קצב חילוף החומרים. לעומת זאת, אחרי ארוחה טובה – רמות הגרלין יורדות ומאותתת למוח להפסיק לאכול.
מה קורה לנו עכשיו בנפש – סטרס וחרדה בימי מלחמה
חוקרת הרגשות מסבירה: מה קורה לנו עכשיו בנפש – ואיך נחזק אותה מעבר למלחמה הקשה שמתנהלת עכשיו מעלינו, מצידנו ומאחורינו, יש גם מלחמה בתוכנו. העדויות הקשות, הסרטונים שרצים ברשתות, ערוצי החדשות שמשדרים ללא הפסקה והאזעקות המחרידות הם איום שהוא לא פחות ממשי ומסוכן מאיום הטילים. ד"ר ליאת יקיר, חוקרת רגשות, עוזרת להבין את הקרב הפסיכולוגי שאנחנו חווים מבפנים, ומציעה דרכים לחיזוק החוסן הנפשי
תיגל נשיא פורסם: 19.10.23| ynet לכתבה המלאה >>
אם בעבר המלחמות התרחשו רק בשדות הקרב, במלחמה הנוכחית הבנו יותר מתמיד שישנה חזית נוספת – והיא על החוסן שלנו.
החומרים שמהם עשויה האהבה
המחקר על אודות האהבה של ד"ר ליאת יקיר (46), מומחית לגנטיקה מולקולרית, אמא לשניים ונשואה בשלישית. החל מנגיעה אישית. היא חקרה – קחו נשימה ארוכה – כיצד הגנים, הנוירונים וההורמונים במוח פועלים ויוצרים את הרגש המדהים הזה, שנקרא אהבה, ומה הם הגורמים לשחיקה שנוצרת עם הזמן. "ההנחה שלי היא", מסבירה יקיר, "שאם נבין איך ה'מכונה' הזו עובדת, נוכל לזהות את הבאג במערכת, להבין מה עלינו לעשות ולמצוא פתרונות כדי שהיא תוכל לפעול כמו שצריך".
ובכן, לפי יקיר, הביולוגיה – ולא הפסיכולוגיה – היא זו שאחראית על חיי האהבה שלנו, והיא מרגישה שהשליחות
שלה היא להעביר את הידע שצברה במחקר ובאקדמיה לקהל הרחב.
"הסיכוי למצוא את ה-אחד הוא כמו הסיכוי שהאנושות תיכחד"
אם צפיתם בתכנית הריאליטי הידועה "חתונה ממבט ראשון", ייתכן ששמעתם על מבחן הריח שנועד לסייע למומחים לשדך בין הזוגות. "הגברים והנשים היו צריכים לישון עם חולצה מיוזעת של הצד השני במשך שלושה ימים ולדרג את המשיכה לריח הגוף. ההתאמה הייתה לפי שיטת אלימינציה – אם הפסיכולוגים אמרו שהזוג מתאים אבל המשיכה לריח הייתה נמוכה, אז המלצתי שלא לשדך ביניהם", כך חושפת ד"ר ליאת יקיר, שהייתה חלק מפאנל המומחים בתכנית בעונה הראשונה, השנייה והשלישית.