מחירה הכבד של הדחקה : מה קורה ששומרים בבטן ?
מנגנון ההדחקה הוא מנגנון הגנה שיצר המוח האנושי כדי להגן על העצמי. אפשר לדמות אותו לשומר סף שעומד בשער למודע שלנו ומונע מרגשות כואבים או זיכרונות קשים, שלא ניתן לשאת, מלחדור אל המודע. שומר הסף יכול להיות שומר נאמן במשך עשרות שנים, כדי שנמשיך לתפקד ולשרוד, אבל הוא גם עשוי להתעייף מכמות האנרגיה שהוא משקיע בהדחקה. במקרה הזה הגוף יתחיל לאותת שהוא זקוק לעזרה ואז לא נוכל להתעלם יותר.
מנגנון ההדחקה הוא מנגנון הגנה אך הוא גם רצח שקט של הנשמה. כל רגש שאנחנו דוחקים יוצר סדק בנפש, סדק שעם הזמן הופך לסדק מבני, שמאיים להפיל את כל המבנה הפנימי שלנו.
החברה המודרנית מעודדת הדחקה. אנחנו לומדים להדחיק את הרגשות שלנו מגיל מאוד צעיר,בבית, בבתי הספר, בצבא וכמובן במקומות העבודה – הבעת רגש מתפרשת כחולשה.
איך נראית הדחקה ביומיום ?
- "אני בסדר", "הכל בסדר" – המשפט המרושע ביותר בשפה האנושית
- חיוך מאולץ שמסתיר תחושת עלבון עמוקה
- "אני לא כועס" – לשמור את הכעס בבטן במקום לבטא אותו באופן מבוקר
- התעלמות מפחדים פנימיים תחת מעטה של "רציונליות" – "אין מה לפחד"
- "עכשיו זה לא הזמן לדבר על זה", "אני לא רוצה לדבר על זה"
- לשדר "עסקים כרגיל" כלפי חוץ, כשבפנים סערה מתחוללת
- המון ציניות – ייאוש מאנשים ומהחיים במסווה של צחוק והומור
- ניתוק רגשי – אדישות לחיים, לבן הזוג, לאנשים, כל מה שקורה כאילו חולף לידך
- קהות רגשית – לא להרגיש את החיים באמת. הכל סביב נראות, אי אפשר להיות לבד, צריך גירויים חיצוניים
ההדחקה היא למעשה :
- הכחשה מאורגנת של האמת הפנימית שלנו
- מנגנון הגנה שהופך לאט לאט למנגנון של הרס העצמי
- דרך להתנתק מהאותנטיות שלנו – כל רגע של הדחקה הוא מוות קטן
מה עושה הדחקה לגוף ?
מערכת החיסון
- הדחקה מפחיתה פעילות של תאי דם לבנים מסוג T
- ירידה של עד 50% בתפקוד תאי הדם הלבנים (לימפוציטים)
- עלייה ברמות הקורטיזול (הורמון הסטרס)
מחלות אוטואימוניות
- עלייה של 35-45% בסיכון למחלות אוטואימוניות (בגלל הרמה הגבוהה של הקורטיזול)
- הפרעות באיזון ובקרה של מערכת החיסון
- הפעלת תהליכים דלקתיים כרוניים
השפעות נוירולוגיות
- שינויים במבנה המוח : פעילות יתר של האמיגדלה, כיווץ היפוקמפוס, דיכוי אונה מצחית-קדמית
- דיכוי ייצור נוירוטרנסמיטרים : ירידה בסרוטונין, שיבוש מערכת התגמול (דופאמין), ירידה בפעילות גאבא
- עלייה בסיכון לדיכאון וחרדה
מחקרים מרכזיים
- המחקרים של ד"ר ג'יימס פנבייקר (James Pennebaker) מאוניברסיטת טקסס, שהיה חלוץ במחקר על הקשר בין הבעה רגשית ובריאות.
- עבודתו של ד"ר גבור מאטה, המתועדת בספרו "When the Body Says No" ובספרו "The Myth of Normal", שמביא סקירה מקיפה של מחקרים בנושא הקשר בין הדחקה למחלות.
המוח שלנו הוא לא רק איבר שחושב – הוא איבר שמרגיש. כשאנחנו מדכאים רגשות, אנחנו למעשה משתקים חלק מהותי מהיכולת שלנו לחשוב, להרגיש ולהחלים.