מאיפה אנחנו מקבלים החלטות – מהמוח, מהבטן או מהלב? הפרק על קבלת החלטות – רציונליות, רגש, אינטואיציה והשפעות חברתיות
- רקע כללי – כמה החלטות אנחנו באמת מקבלים?
– כמות ההחלטות היומית:
הוזכר כי בני אדם מקבלים כ-35,000 החלטות ביום, החל מבחירות יומיומיות קטנות (מה ללבוש, מה לאכול) ועד החלטות משמעותיות לגבי קריירה ומערכות יחסים.
– מיתוס הרציונליות:
באופן מסורתי, הנחנו שקבלת החלטות היא בעיקר תהליך הגיוני, המתבסס על שכל ונתונים (ה”מוח”). בפועל, הרגשות, היצרים, ההתניות החברתיות והזיכרונות שלנו משולבים עמוק בכל החלטה.
- רגשות, אינסטינקטים והדחפים הלא-מודעים
המוח הרגשי (מערכת לימבית) לעומת המוח הרציונלי:
– המוח הרגשי (האמיגדלה והמערכת הלימבית) פועל במהירות גבוהה, בעוד קליפת המוח הקדמית (האחראית על חשיבה לוגית ותכנון) מגיבה לאט יותר.
– המשמעות: לעיתים קרובות הרגש “קופץ” ו”מקבל החלטה” לפני שההיגיון מספיק לעבד אותה.
-דוגמאות מחיי היומיום:
– סיפורים כמו רכישת אופנוע מתוך רצון להרשים חברים או למשוך תשומת לב חברתית ממחישים איך “אינסטינקט הישרדותי” (לזכות ביוקרה, כבוד או משיכה) גובר על השיקול הרציונלי של בטיחות או עלות כספית.
המוח האבולוציוני וה"גנים האנוכיים":
– חלק מההתנהגויות (כולל החלטות שעלולות להיראות לא-רציונליות) מונעות מאינסטינקטים הישרדותיים ואבולוציוניים, המכוונים להבטחת המשך קיום והתרבות.
- אינטואיציה ו”תחושת בטן”
– מהי אינטואיציה?
– הוגדרה כמצטבר של זיכרונות רגשיים ותחושות תת-מודעות. היא מעבדת מידע במהירות ולעיתים קרובות מרגישה כמו “ידיעה פתאומית” או “הרגשה בבטן”.
– קיימת נטייה להסתמך על אינטואיציה כשאין זמן או יכולת לניתוח רציונלי מעמיק, אך גם כשאנו מזהים דפוסים מן העבר ללא חשיבה מודעת.
– מתי להקשיב לאינטואיציה?
– כאשר יש לנו ניסיון או התמחות בתחום מסוים, האינטואיציה נוטה להיות מדויקת יותר.
– מצד שני, אם האינטואיציה מבוססת על פחדים או הטיות מהעבר, היא עלולה להוליך שולל.
- השפעת גורמים חברתיים על החלטותינו – הטיות אוקסיטוצין
– קונפורמיות והשתייכות:
– אנשים מושפעים לעיתים קרובות מהתנהגות הסביבה שלהם: אם חברים מעשנים או מתאמנים, סביר שנלך באותה הדרך. זהו מנגנון של “הדבקה חברתית”.
– הצורך להשתייך לקבוצה ולהיות מקובל דוחף אותנו לבחור דברים שמקובלים חברתית, לעיתים בניגוד לצרכים האישיים.
– השפעות המשפחה והתרבות:
– החלטות כמו מקצוע, זוגיות או מקום מגורים מושפעות רבות מציפיות המשפחה, הערכים התרבותיים והנורמות המקומיות.
– למשל, רבים בוחרים קריירה “בטוחה” או רצויה חברתית, גם אם היא לא תואמת את נטיותיהם האישיות.
– סיפורי מסורת ונורמות:
– אנו עוקבים אחרי חוקים חברתיים בלתי כתובים, כמו בחירת מותגים מוכרים או חשש להתנסות במשהו חדש (כמו מעבר דירה לאזור לא מוכר), מתוך רצון להקטין סיכון חברתי ולהישאר באזור הנוחות.
- הבסיס הביולוגי: המוח, הבטן והלב
– המעי (המוח השני):
– מערכת העצבים של המעי מקושרת למוח דרך עצב הוואגוס ומשפיעה על רמות הורמונים (למשל סרוטונין). כך, תחושות פיזיות (“פרפרים בבטן” או אי-נוחות) יכולות להדריך אותנו בהחלטות.
– הלב והרגשות:
– “הקשבה ללב” היא ביטוי מטפורי אך גם פיזי, שכן שינויים בקצב הלב ותגובות פיזיולוגיות מתגבשים תחת השפעת המערכת האוטונומית (סימפתטית/פארא-סימפתטית). לעיתים אלה סימנים רגשיים שגוברים על השכל.
– הורמונים משפיעים על החשיבה:
– טסטוסטרון קשור לביטחון, דומיננטיות וסיכון; אוקסיטוצין קשור לתחושת חיבור ואמון.
– במצבי סטרס, קורטיזול גובר ויכול להוביל להחלטות חפוזות או ממוקדות רק בטווח הקצר.
- הטיות (Biases) ואיך הן משפיעות. הטיות הקשורות לטסטוסטרון, הורמון המעמד :
– Authority Bias (הטיית סמכות):
– נטייה להאמין וליישם דבריהם של גורמי סמכות (רופאים, “מומחים”, ידוענים) גם אם האינפורמציה אינה בהכרח מבוססת או רלוונטית.
– במדיה החברתית זה מתבטא בפופולריות של “סלבס” או “משפיענים”.
– Loss Aversion\ (רתיעה מהפסד):
– בני אדם מעדיפים להימנע מהפסד יותר מאשר לרדוף אחר רווח שווה ערך. לכן הם עשויים לקבל החלטות זהירות מדי או לאבד הזדמנויות חיוביות מחשש להפסיד.
- הישרדות, תחרות ופחד משינוי – הטיות הקשורות לקורטיזול הורמון הסטרס
– Zero-Sum Thinking:
– פרספקטיבה הישרדותית: אם מישהו אחר מרוויח, אני עלול להפסיד. תפיסה זו מובילה להתנהגות תחרותית ועשויה לעכב שיתופי פעולה.
– פחד מהלא נודע:
– שינוי דורש התמודדות עם אי-ודאות. המוח (בעיקר האמיגדלה) מזהה סכנה פוטנציאלית ונוטה לתעדף את המצב הקיים (Status Quo).
- איזון בין אינטואיציה לרציונליות
– מתי לסמוך על הבטן?
– אם החלטה נוגעת לתחום שאנו מכירים היטב (למשל, מומחיות מקצועית או ניסיון רב שנים), לעיתים האינטואיציה מדויקת.
– עם זאת, “תחושת בטן” עלולה לטעות אם מבוססת על טראומות או פחדים לא פתורים.
– הבדלה בין פחד לאינטואיציה:
– חשוב לבצע בדיקה עצמית: האם התחושה השלילית נובעת מפחד כללי (חרדה לא קשורה) או מאיתות אמיתי לסכנה (אינטואיציה)?
– רפלקציה והבנת הטריגרים:
– הצעתו של Speaker 2 להקדיש זמן לזיהוי מוקדם של רגשות ודפוסי חשיבה, ולהבין מה באמת מניע אותנו – הרגש, הדחף החברתי או הנתונים בפועל.
- אסטרטגיות לשיפור קבלת החלטות
– להבחין בין החלטות קטנות (מה לאכול לארוחת בוקר) להחלטות גדולות (בחירת מקצוע), ולהתמקד במשאבים בהתאם.
- זיהוי הטיות:
– מודעות להטיות כמו Authority Bias או Loss Aversion מאפשרת בדיקה ביקורתית של ההחלטה.
- איסוף מידע ממקורות שונים:
– לחקור, לשאול, לקבל חוות דעת מגוונות. לעיתים כדאי לערוך “רשימת יתרונות וחסרונות”.
- תקשורת והתייעצות:
– שיתוף פעולה עם חברים, משפחה או קולגות; לפעמים נקודת מבט חיצונית מזהה הטיות או פחדים שאנחנו מתקשים לראות.
- שמירה על בריאות הגוף:
– לחץ, חוסר שינה ומצב בריאותי לקוי פוגעים בחשיבה ושיפוט, ולכן כדאי לוודא שאנחנו במצב פיזי ונפשי מאוזן כשאנחנו מקבלים החלטות חשובות.
סיכום המסר
למרות שאנחנו אוהבים להאמין שהחלטות הן עניין של היגיון ושכל, הרגש, האינטואיציות וההשפעות החברתיות מהווים מרכיב משמעותי בתהליך. כדי לקבל החלטות מאוזנות, כדאי לשלב בין הסיגנלים מהגוף (“בטן”), הרגשות (“לב”) והניתוח הרציונלי (“ראש”), תוך מודעות לביולוגיה, להטיות ולסביבה החברתית. כך נוכל לכוון להחלטות שלמות יותר, המשרתות אותנו בטווח הארוך תוך התחשבות ברבדים השונים שמניעים אותנו כבני אדם.