- רקע והקדמה
חלק שני של הפרק העוסק במדעי הזיקנה. מי רוצה לחיות לנצח? הפרק הנוכחי מתמקד באפשרות הארכת חיים, בחקר ההזדקנות והאופן שבו התזונה, הגנטיקה והיחסים החברתיים משפרים את איכות חיינו (ואולי אף מאריכים אותם).
- גילוי "גן מלאך המוות" ואריכות ימים
הניסוי בתולעי C. elegans
ד”ר ליאת יקיר מתארת כיצד במחקרים על תולעים שקופות התגלה גן בשם daf-2, שכאשר מדכאים את פעילותו, התולעת חיה פי שניים יותר מהרגיל ונשארת “צעירה” לזמן רב יותר.
התולעים משמשות מודל חשוב בחקר ההזדקנות, משום שמחזור החיים שלהן קצר, ומדענים יכולים לעקוב בזמן אמת אחר השינויים הגנטיים והפיזיולוגיים.
מחקרים בעכברים ובזבובים
אפקט דומה נצפה גם בזבובים ובעכברים: פגיעה או שינוי בפעילות הגן המקביל (הקשור במסלול האינסולין/IGF-1) עשויה להוביל להארכת חיים ולשיפור בעמידות למחלות.
ממצאים אלה פתחו אפיק למחקר על הקשר בין רמות אינסולין וצריכת סוכר (פחמימות ריקות) לבין תהליך ההזדקנות בבני אדם.
- תזונה והשפעתה על תהליכי הזדקנות
תזונה ומאזן אינסולין
הפרק מדגיש שוב ושוב את החשיבות של הימנעות מפחמימות ריקות (סוכרים פשוטים, מזון מעובד) ורמות אינסולין גבוהות, שקשורות בתחלואה מטבולית וקיצור תוחלת חיים.
“אכילה מתונה” ותזונה עשירה בצמחים ובמזון מלא הם אבני יסוד לבריאות טובה.
תזמון הארוחות
מוזכרת החשיבות של לא לאכול מאוחר בלילה ולשמור על חלון אכילה מוגדר (למשל, להימנע מאכילה כ-2-3 שעות לפני השינה).
הדבר קשור לשמירה על רמת אינסולין נמוכה בלילה ומתן מנוחה למערכת העיכול ולגוף בכלל.
הבסיס המדעי
במודלים מהחי, הגבלת קלוריות (caloric restriction) ושמירה על דיאטה דלת-סוכר הראו יכולת לעכב תהליכי הזדקנות, לשפר את בריאות המיטוכונדריה ולהאריך את משך החיים.
- מחלות גנטיות ותהליכי הזדקנות
מחלת פרוגריה
מחלה נדירה הגורמת להזדקנות מואצת מאוד בילדים עקב מוטציה בגן אחד (LMNA).
בחקר מחלות נדירות אלו, אפשר ללמוד על המנגנונים הבסיסיים של הזדקנות ואיך ניתן לעכבם או למנוע אותם.
הבנת מסלולי ההזדקנות הטבעיים
התגליות סביב מוטציות גנטיות (כמו בפרוגריה) עוזרות להבהיר את תפקידם של חלבוני מבנה ושל מנגנוני תיקון DNA בבריאות ארוכת טווח.
- יצורים שחיים כמעט “לנצח”
לובסטרים חיים לנצח ומדוזה בת האלמוות
בפרק דובר על מינים מסוימים (לובסטרים, מדוזות Turritopsis dohrnii) שלא מראים סימני הזדקנות או אף יכולים “לחזור” לשלב צעיר.
לרוב הפלא מיוחס לאנזים טלומרז ולתהליכי תחזוקה של DNA המתבצעים ברציפות, מה שמונע קיצור טלומרים (מנגנון מרכזי בהזדקנות רוב היצורים).
היישום בבני אדם
התיאוריה: אם ניתן יהיה “להדליק” טלומרז לתקופות קצרות בתאי אדם, אולי נוכל לעכב הזדקנות. הבעיה: פעילות יתר של טלומרז נקשרת לסרטן (תאים מתחלקים בלי גבול), מה שמעלה חששות כבדים.
- הנדסה גנטית וטכנולוגיית CRISPR
ההיבט המדעי
טכנולוגיית עריכת הגנים CRISPR מאפשרת להתערב ישירות ב-DNA האנושי ולשנות גנים.
כבר כיום נעשו ניסויים ראשוניים על תינוקות בסין, שעוררו מחלוקת עולמית (הן מההיבט האתי והן מההיבט המדעי).
ההיבט החברתי והתרבותי
יש חשש מ”אאוגניקה מודרנית”: עשירים או קבוצות מסוימות ישדרגו גנטית את עצמם ואת ילדיהם ויגבירו אי-שוויון חברתי.
הנדסה גנטית גם מציפה שאלות על “גורל” ו”הטבע האנושי”: עד כמה נרצה לשנות את עצמנו?
- מדוע בני אדם האריכו חיים ? יתרון האבולוציוני של נשים מבוגרות
תיאוריית הסבתא
אחת התיאוריות מסבירה שלנשים יש יתרון באורך החיים כיוון שהן ממשיכות לתרום בקבוצות חברתיות גם אחרי גיל הפוריות, באמצעות טיפול בנכדים ובתמיכה משפחתית (”תרומת הסבתא”).
הורמונים וחיסוניות
מדוברת ההשפעה החיובית של רמות אוקסיטוצין גבוהות על מערכות הגוף, ועובדה שנשים לעיתים קרובות שורדות ומשתקמות ביעילות גבוהה יותר ממחלות מאשר גברים.
- אהבה, קהילה ואריכות ימים
מחקרי אוכלוסיות מאריכות ימים
האזורים המכונים “האזור הכחול” (Blue Zones) – מקומות בעולם שבהם אנשים רבים חיים מעל גיל 100 (כמו באוקינאווה, סרדיניה, לומה לינדה בקליפורניה, ניקויה בקוסטה ריקה, ואיקריה ביוון).
מחקרים מראים שמלבד תזונה טבעית ומתונה, גם לקשרים חברתיים הדוקים, תמיכה קהילתית ועיסוק משמעותי יש השפעה רבה על תוחלת החיים.
המנבא הגבוה ביותר לאריכות ימים – מערכות יחסים
על פי המחקרים, הפקטור המשמעותי ביותר לבריאות ולאריכות ימים אינו רק תזונה וספורט אלא גם התחושה שיש לך למי לפנות בזמן משבר, ושאתה חלק מקהילה/ משפחה אוהבת.
אמפתיה, אהבה וחיבור אנושי משפרים תהליכים הורמונליים (אוקסיטוצין, דופמין) ותומכים בבריאות הנפש והגוף.
- מורכבות חברתית בעתיד ללא “מוות”
חשש מהפרדה חברתית
אם הטכנולוגיה תאפשר חיי אלמוות או אריכות חיים משמעותית, המעמדות הגבוהים יותר יוכלו להרשות זאת לעצמם, וגישה זו תותיר מאחור את השכבות החלשות.
רעיון ”עולם בלי פרידה”.
באפשרות זו, המוות מאבד את משמעותו, ושאלות קיומיות של ירושה, יחס לדור הצעיר ושימור המוטיבציה לחידושים עלולות להתעורר.
- מסקנות מרכזיות
אורח חיים לפני הכול
המסר המרכזי הוא שאף על פי שטכנולוגיות גנטיות והארכת חיים עשויות לפרוץ דרך בעתיד, ההשפעה המיידית והגדולה ביותר כיום היא לסגל הרגלי חיים בריאים: תזונה מבוססת צמחים, הפחתת סוכר ומזון מעובד, פעילות גופנית והימנעות מאכילה מאוחרת.
החשיבות של אהבה וקהילה
לא רק הגנים או המזון קובעים את תוחלת ואיכות חיינו. תחושת חיבור, אהבה, קהילה ותמיכה חברתית הוכחו כבעלי ערך אדיר בהארכת שנות החיים ושיפור הבריאות.
גם בפנים למדע רציני, הקשר הרגשי-חברתי הוא יסוד משמעותי ביצירת תחושת רווחה (Well-being).
הנדסה גנטית – פוטנציאל גדול ואחריות גדולה
בעוד שהנדסה גנטית וכלים אחרים עשויים לספק בעתיד פתרונות לבעיות גנטיות ואף לעיכוב הזדקנות, השימוש בהם כרוך בדילמות אתיות עצומות.
יש לזכור שהפעלת גנים כמו טלומרז ללא בקרה עלולה להגביר את הסיכון לסרטן ולשבש מערכות ביולוגיות מורכבות.
נקודת מבט כוללת
בחלק ב’ של “לחיות לנצח” מודגש השילוב בין תגליות מדעיות (גנטיקה, הנדסה גנטית) לבין הגורמים האישיים-חברתיים (תזונה, סביבה, אהבה וקהילה). המסר המתבלט: אף על פי שהמחקר הביולוגי באפשרות הארכת החיים מצית את הדמיון – ואולי בעתיד יהיה בו כדי להשפיע דרמטית על תוחלת החיים – עצם האופן שבו אנו חיים כיום (הדיאטה שלנו, מידת הסטרס, רמת הקשרים החברתיים) הוא עדיין המפתח לבריאות וחיוניות ארוכת טווח.