הפרק עוסק בשיטת הטיפול EMDR ("Eye Movement Desensitization and Reprocessing") והיסודות המדעיים והטיפוליים שעומדים מאחוריה. מטרת השיטה היא לסייע בעיבוד זיכרונות טראומטיים לא מעובדים, ולהשיב למטופל רווחה נפשית ואיכות חיים משופרת.
הקדמה: EMDR והמפגש עם דורית סגל
בפודקאסט Brainstory, בהנחיית ד”ר ליאת יקיר ועומר שריר, מתארחת דורית סגל – עובדת סוציאלית, קרימינולוגית ומטפלת מוסמכת בשיטת EMDR.
הגדרת ראשי התיבות:
EMDR (Eye Movement Desensitization and Reprocessing) – הקהיה ועיבוד מחדש באמצעות תנועות עיניים. עם זאת, הדוברים מדגישים שלא מדובר רק בתנועות עיניים, אלא בכל גירוי בילטרלי בשני צדי הגוף (גירוי חזותי, שמיעתי או מישושי).
עקרונות בסיס בשיטת EMDR
מטרה: עיבוד זיכרונות טראומטיים
רבים הסובלים מטראומה חווים זיכרונות (Images), מחשבות שליליות אוטומטיות (Negative Cognitions) ורגשות מציפים שלא עובדו כראוי.
שיטת EMDR מנחה את המטופל להתמקד בזיכרון או באירוע כואב, תוך כדי קבלת גירוי בילטרלי המפעיל את שני צדי המוח.
הדבר מוביל ל”הקהייה”: הזיכרון עצמו מאבד מעוצמתו הרגשית, והמטופל יכול “לראות” ולפרש אותו מחדש בצורה אדפטיבית יותר.
המנגנון של הגירוי הבילאטרלי
הטיפול מבוסס על ההנחה שהתנועות העיניים, או הגירוי החוזר בשני צדי הגוף, דומים לתנועות העיניים בשלב השינה מסוג REM (Rapid Eye Movement).
בשלב REM, המוח מעבד זיכרונות רגשיים, ו-EMDR מנסה לאפשר “עיבוד ממוקד-טראומה” גם במצב ערות וטיפולי.
מעט דיבור – הרבה עיבוד פנימי
אחד מיתרונות הטיפול הוא שלא נדרש “לספר את כל הסיפור לפרטי פרטים” שוב ושוב, מה שעשוי להקל על מי שמתקשה לדבר על הטראומה בקול רם או חושש להיחשף יתר על המידה.
המטפל מנחה את המטופל לעקוב אחר הגירוי הבילטרלי בזמן שמעלה ברוחו את החוויה הטראומטית, וכך מתרחש תהליך עיבוד עצמאי יחסית במוח.
היבטים נוירולוגיים: המוח תחת טראומה
שלושה אזורים מרכזיים
אמיגדלה (Amygdala): “חיישן הסכנה” במוח, מופעלת בעוצמה בטראומה ומשרה תגובות הגנה (Fight-Flight-Freeze).
היפוקמפוס (Hippocampus): אחראי לעיבוד זיכרונות ודווח על מציאות/זמן. בטראומה, הוא נפגע ויכול “להקפיא” את הזיכרון ברמה לא מעובדת.
האונה המצחית קדמית (Prefrontal Cortex): אחראית על תכנון, שליטה ובקרה רציונלית, אך בטראומה עלולה “להיות מעוכבת” על ידי המערכת הרגשית העוצמתית.
כאשר הזיכרון לא מעובד
הזיכרון הטראומטי נשאר “נעול” בצורה פולשנית, והתוצאה היא סימפטומים כמו סיוטים, פלשבקים, חרדה מתמדת, הימנעות ועוד.
EMDR עוזר “לפתוח” את "קובץ" הזיכרון, לפרק את העוצמה הרגשית ולאפשר שילוב של מידע חדש ורציונלי.
יתרונות הטיפול ב-EMDR
שיפור הסימפטומים הפולשניים
מחקרים מראים כי EMDR יעיל בהפחתת מצוקה רגשית, סיוטים, פלשבקים ועוד. המטופלים מתארים תחושת הקלה ו”התרחקות” של הטראומה ממצב האקטואליה הנפשית.
פחות צורך בדיבור חשוף
עבור מי שחוששים “להעלות מחדש” את הטראומה בפרוטרוט, EMDR יכול להיות עדין יותר משיטות טיפול הדורשות שחזור מפורט של האירוע.
הדבר רלוונטי גם עבור ילדים, וכן לאנשים שמתקשים לבטא רגש במילים.
התאמה לכל הגילאים
בתינוקות וילדים, המשתמשים בשיטות משחקיות, או בגירוי מישושי/חפצים במקום תנועות עיניים.
טיפול יכול להתאים גם לבני נוער ולמבוגרים, כאשר המתודה מותאמת ליכולות הקוגניטיביות והרגשיות של המטופל.
הקשר לתנועות עיניים ושינה
שלב REM
בשינה, שלב ה-REM מאופיין בתנועות עיניים מהירות, אז המוח מעבד רגשות וזיכרונות. חלק מהמדענים סוברים ש-EMDR מחקה תהליכים דומים, אך בתנאי ערנות מבוקרת.
גירוי בילאטרלי
EMDR לא מסתפק בהכרח בתנועות עיניים בלבד; ישנם טיפולים שמשתמשים בהקשה קצובה על כתפיים או כפות ידיים, או בגירוי שמיעתי מצד אחד של הגוף ואחר כך מצד שני.
המסע האישי של ד”ר ליאת יקיר
דחיית טיפול עקב מחויבויות
ליאת משתפת על כך ששנים לא טיפלה בטראומה האישית שלה, בין השאר בעקבות מחויבויות משפחתיות ורגשות של אחריות כלפי אחרים.
לבסוף, אובדן אחיה ואביה עורר תחושות עזות של שכול ואובדן, שהובילו אותה להבין את הצורך בטיפול.
סקפטיות בתחילת התהליך
ליאת מתארת שהייתה ספקנית כלפי EMDR, אך בתהליך הטיפול חוותה שחרור עמוק של רגשות וזיכרונות מודחקים.
התוצאה: היא הצליחה להתחבר מחדש לאמא שלה ולהתמודד עם תחושות אשמה וכאב עמוקות.
השפעת הטיפול על חיי היום-יום
הכאב אינו נעלם כלא היה, אך מפסיק לנהל את חייה. היא יכולה לתפקד טוב יותר, לחוות פחות הצפות רגשיות ולראות את העתיד בצורה בהירה יותר.
חשיבות הבנת הטראומה מוקדם
טראומה כאירוע מתמשך
בשיחה מודגש שאין מדובר רק בטראומה “נקודתית” (כמו תאונת דרכים או אירוע לחימה), אלא במצב שמשפיע על איכות החיים.
עבודה טיפולית מוקדמת חשובה כדי למנוע התעצבות הטראומה לצורה כרונית (פוסט טראומה, PTSD).
יעילות מול שיטות אחרות
מחקרים השוואתיים הראו ש-EMDR יכול להיות יעיל או אף יותר יעיל מ-CBT (טיפול קוגניטיבי-התנהגותי) עבור מטופלים רבים, במיוחד בכל הנוגע לזיכרונות רגשיים פולשניים.
מחקר וניסויים: EMDR בעכברים
מחקר דרום קוריאני
המחקר מצביע על כך שגירוי בילטרלי עשוי להפחית את פעילות המגדלה אצל עכברים שהותנו לפחד, ובכך לצמצם תסמיני פחד.
אף שהמודל החייתי שונה מאדם, זה מחזק את ההשערה הבסיסית ש-EMDR מפחית עוררות רגשית טראומטית ומשפר יכולת עיבוד.
אישור ושימוש נרחב
שיטת EMDR הוכרה ע”י ארגונים כגון ארגון הבריאות העולמי והאגודה האמריקנית לפסיכיאטריה כטיפול יעיל בטראומה ו-PTSD.
סיכום: החופש לצאת מהטראומה
"הגוף מחכה לרגע שאפשר לתת לזה לצאת"
הטראומה “נשמרת” בגוף ובנפש, וממתינה לתהליך עיבוד ושחרור. EMDR מייצר מרחב בטוח ומובנה לאפשר לזה לקרות – בלי בהכרח להיכנס “לכל הפרטים הקשים”.
מבט לעתיד
הפרק מדגיש את ערכו של טיפול מקצועי כאשר רגשות כואבים וטראומה פוגעים בתפקוד היומיומי ובתחושת השליטה העצמית. EMDR הוא אחד הכלים שניתן להסתייע בהם.
מחקרים ממשיכים לבחון את מנגנוני הפעולה המדויקים של השיטה, אך הניסיון הקליני מצביע על תוצאות חיוביות מאוד עבור מטופלים עם חוויות כואבות מגוונות.
נקודת מבט כוללת
הפרק על EMDR מציג זווית מעמיקה על האופן שבו גירוי בילטרלי (בין אם בעיניים, מגע או צליל) מסייע בעיבוד מחדש של זיכרונות טראומטיים “תקועים”. התהליך מאפשר הוזלת עוצמת הכאב וחידוש הגמישות הרגשית, ומוצע כטיפול אפקטיבי עבור מגוון רחב של מצוקות פסיכולוגיות – החל בחרדות מקומיות ועד פוסט טראומה מורכבת. סיפורה האישי של ד”ר ליאת יקיר מדגיש כיצד תהליך כזה יכול לפתוח דלת לריפוי עמוק ולשיקום הקשרים המשפחתיים והעצמי. בסופו של דבר, המסר המרכזי הוא ש-EMDR נותן לגוף ולנפש את “הרגע” והמנגנון הנחוצים לפרוק את הטראומה ולהתקדם לחיים בריאים ושלמים יותר.