הפרק על המדע מאחורי נוגדי חרדה ודיכאון – כדורי אושר ?
- הקדמה ונקודת המבט האישית
– רקע למפגש:
עומר שריר וד”ר ליאת יקיר פותחים את השיחה בהצגת הנושא – שימוש בתרופות נוגדות חרדה ודיכאון (כמו סוגי SSRI ו-SNRI).
מטרת הפרק היא לספק מידע מקיף ולא לכפות דעה “בעד או נגד”.
- נוגדי חרדה ודיכאון: מהם וכיצד הם פועלים?
א. משפחות תרופות עיקריות:
– SSRI (Selective Serotonin Reuptake Inhibitors): מעכבים את הספיגה החוזרת של הסרוטונין בסינפסות המוח – המנגנון עוד לא ברור לחלוטין.
– SNRI (Serotonin-Norepinephrine Reuptake Inhibitors): משפיעים הן על סרוטונין והן על נוראדרנלין.
ב. תפקיד הסרוטונין:
– הסבר תפקידו בוויסות מצב הרוח, תיאבון, שינה ותחושות של דחף ושליטה עצמית.
ג. תופעות לוואי:
– עלייה במשקל, ירידה בחשק המיני, תחושת “קהות” או אפתיה, ואף קשיים חברתיים או רגשיים.
- מחקרים ומידת היעילות
א. יעילות מול פלסבו:
– ד”ר ליאת מציגה מחקרים (מטא-אנליזות) שמראים שבמקרים מסוימים (דיכאון או חרדה קלים) ההבדל בין תרופות לפלסבו קטן או מוטל בספק.
– עם זאת, בדיכאון חמור נמצא פער משמעותי יותר לטובת הטיפול התרופתי.
ב. אפקט הפלסבו:
– הודגשה חשיבותו של אפקט הפלסבו והיכולת של ציפייה להטבה להשפיע על מצב הרוח והחרדה.
- השפעות ארוכות טווח
א. הישענות על תרופות:
– קיים חשש שאנשים ימשיכו להשתמש בתרופות לאורך שנים, בעוד הסימפטומים נשארים ללא שיפור ניכר או חוזרים כשמנסים להיגמל.
ב. תופעות לוואי מצטברות:
– עלייה במשקל, ירידה באנרגיה, ירידה בעוררות רגשית ותפקוד מיני פגוע – כל אלה עלולים להשפיע לרעה על הדימוי העצמי ועל מערכות יחסים.
- השפעות על חיי חברה ומיניות
– קושי בקשרים רומנטיים:
– לעיתים תרופות (כמו ציפרלקס) עלולות להפחית חשק מיני וביטחון עצמי, ולפגוע ביכולת ליזום או להשתתף בחיזור.
– הקשר לעולם המהיר והחרדתי:
– בחברה עתירת-לחץ, גובר הצורך בפתרונות מהירים – תרופות מהוות מענה מיידי, אך אינן תמיד עונות על הצורך העמוק יותר ברוגע ובטיפול שורשי.
- פתולוגיזציה של החיים
א.שינויי האבחון ב-DSM-5:
– בגרסאות מתקדמות של ה-DSM (מדריך האבחנות הפסיכיאטרי) הוחלשו הקריטריונים לאבחון דיכאון, עד כדי הכללת תגובות אבל נורמליות.
– ביקורת של ד”ר אלן פרנסס על הפיכתם של תהליכים טבעיים (כמו אבל) למחלות שיש לטפל בהן תרופתית.
ב. התרחבות שוק התרופות:
– דגש על ניגודי אינטרסים של מומחים בוועדות האבחון, והאופן שבו תעשיית התרופות מעודדת צריכה מוגברת של תרופות פסיכיאטריות.
- תעשיית התרופות והחלטות רפואיות
א. השפעת חברות התרופות:
– ד"ר ליאת יקיר מתייחסת לספר “Bad Pharma” (ד”ר בן גולדאקר) ולסדרה “Painkiller” בנטפליקס, כדי להמחיש כיצד שיווק אגרסיבי ויחסי ציבור מוטים מובילים לרישום יתר של תרופות פסיכיאטריות.
ב. רופאים ומטופלים:
– מלבד שיקול קליני, לעיתים קיימת הטיה בלתי מודעת מצד הרופאים, הנתונים להשפעה כלכלית או תדמיתית של חברות התרופות.
- חלופות להתמודדות עם חרדה ודיכאון
א. פעילות גופנית ותזונה נכונה:
– מחקרים מראים שפעילות גופנית סדירה משחררת אנדורפינים, משפרת מצב רוח ואף משפרת איכות שינה.
– תזונה מאוזנת משפיעה על המיקרוביום (חיידקי המעי) ועל רמות סרטונין, וכך מסייעת ליציבות רגשית.
ב. חיבור לטבע ולאנשים:
– יציאה לטבע, חשיפה לאור שמש, שהות בקרבת חברים ומשפחה – כל אלה יכולים לספק תחושת שייכות והקלה על מצבי חרדה ודיכאון.
ג. תהליכי התבוננות פנימית:
עומר מדגיש שהמשברים עצמם עשויים להיות הזדמנות לצמיחה ולמידה, במקום למהר לדכא את הסימפטומים באמצעים תרופתיים.
- סיכום ומסקנות
א. החלטה מושכלת
– נוגדי חרדה ודיכאון עשויים להוות פתרון מועיל במצבים מסוימים (בעיקר בדיכאון בינוני-חמור), אך חשוב להבין לעומק את השפעות הלוואי והסיכונים לטווח הארוך.
ב.לא פתרון בלעדי
– עומר וליאת מסכימים שאין לזלזל בערכם של התרופות, אך גם אין לראות בהן מענה קסם. לעיתים שילוב טיפולים פסיכולוגיים, שינוי אורח חיים, פעילות גופנית ותמיכה חברתית הם נדבך קריטי בהחלמה.
ג. מודעות לבחירה
– המטופל זכאי לדעת את הנתונים המלאים – על היעילות, תופעות הלוואי והחלופות הקיימות – כדי לקבל החלטה נכונה ומתאימה לצרכיו.
השיחה מציגה תמונה מורכבת של נוגדי חרדה ודיכאון: הם יכולים לעזור מאוד במקרים מסוימים, אבל נלווים אליהם סימני שאלה לגבי יעילות מול פלסבו, תופעות לוואי לטווח ארוך והטיות הנוצרות בשל הקשר עם תעשיית התרופות. מומלץ לשקול היטב את מכלול האפשרויות, ולאמץ במקביל כלים נוספים כמו טיפול רגשי, שינויים באורח החיים ותמיכה חברתית.