פרק 31: איך המוח מרפא את הגוף? המדע מאחורי הפלסיבו

אפקט הפלצבו – כשהמוח מרפא את הגוף – ד"ר ליאת יקיר מארחת את ד"ר טל סיינס

מהו אפקט הפלצבו ומדוע הוא מרתק כל כך?

הגדרה ואפיון

   פלצבו מוגדר כ”טיפול ללא טיפול” – כלומר, מתן חומר או פרוצדורה שאין בהם רכיב תרופתי פעיל, אך עם זאת, עצם הציפייה והאמונה של המטופל ביעילות הטיפול עשויות ליצור שינוי אמיתי (פיזיולוגי ופסיכולוגי).  

  לדוגמה: כדור סוכר או תמיסה פשוטה שמוצגים למטופל כ”תרופה” גורמים לתגובה חיובית בגוף, למרות שהם כשלעצמם אינם בעלי תכונות פרמקולוגיות חזקות.

הקסם שבציפייה 

  אחד הנושאים הבולטים בשיחה הוא כוחה של הציפייה והשפעתה על שחרור דופמין במוח. ככל שהמטופל מצפה לטיפול מועיל, כך המוח עלול להפעיל מנגנוני תיקון או להקל על כאב וסימפטומים פיזיים.

 

2. מאפיינים ביולוגיים ופסיכולוגיים של אפקט הפלצבו

א. שחרור דופמין במוח:

   – חולי פרקינסון, למשל, הראו עלייה בשחרור דופמין במוח גם כשקיבלו פלצבו. זאת מאחר שדופמין קשור במנגנוני מוטיבציה ותגמול.  

   – ממצא זה מדגים כיצד עצם האמונה בטיפול משפיעה ישירות על הפעילות העצבית במוח.

ב. השפעות גנטיות: 

   – ד”ר ליאת יקיר מציינת מחקרים המעידים על השפעות גנטיות על תגובתיות לפלצבו:  

     – הבדלים בסוגי גנים המשפיעים על מטבוליזם של דופמין (למשל, הגן לייצור האנזים COMT שמפרק דופמין) עשויים לחזות טוב יותר מי יראה תגובה חזקה לאפקט הפלצבו.

ג. נוסיבו – הצד ההפוך של המטבע:

   – נוסיבו (Nocebo) הוא מצב שבו ציפייה שלילית גורמת להחמרה בבריאות, או לתופעות לוואי מוגזמות.  

   – לדוגמה, אדם שקורא על תופעות לוואי של תרופה עלול לפתח חלקן גם אם נטען שקיבל טיפול נטול השפעה (פלצבו).

 

3. קשר מטפל-מטופל ואמפתיה

א. חשיבות היחסים הבין-אישיים:

   – טל וליאת מדגישים את תרומתה של אמפתיה קלינית והשפעת “חום אישי” על תהליך ההחלמה – השפעת האוקסיטוצין הורמון האהבה והטיפול על המערכת החיסונית.  

   – כאשר המטפל מעניק יחס חיובי ותומך, המטופל עשוי להגיב טוב יותר גם לטיפול אינרטי (פלצבו), בשל תחושות רוגע, אמון מוגבר והפחתת סטרס שמשפיעים על המערכת החיסונית.

2. אוקסיטוצין ומגע:  

   – דובר על תפקידו של האוקסיטוצין, “הורמון החיבור”, שמשוחרר במצבי אמפתיה ומגע אנושי חם.  

   – הורמון זה עשוי לחזק את האפקט הטיפולי ולשפר את תגובת הגוף – בין אם בטיפול תרופתי ובין אם בפלצבו.

 

4. מחקרים מעניינים הממחישים את כוחה של הציפייה

א. הצמח הרעיל ביפן  :

   – ילדים שפיתחו תגובה אלרגית לצמח רעיל המשיכו להגיב אליו גם לאחר שנאמר להם שהצמח אינו רעיל. ציפייתם השלילית הובילה לתגובה אלרגית, חרף הביטחונות ההפוכים.

ב. מחקר באסטמה בהרווארד: 

   – מטופלי אסטמה קיבלו טיפול פלצבו (מים) – ובכל זאת חוו שיפור בפתיחת כלי נשימה. הדבר מדגיש כיצד מנגנונים פיזיולוגיים (הרחבת הסימפונות) הופעלו על ידי ציפייה חיובית.

ג. מחקר “המילקשייק” של ד”ר אליה כרום:  

   – כאשר הנבדקים האמינו שהם שותים מילקשייק עשיר בקלוריות ושומן, נמדדו אצלם שינויים הורמונליים ופיזיולוגיים המתאימים לתגובת “שובע”. בפועל, הם שתו מילקשייק דל שומן וסוכר.

5. מחקר החדרניות:  

   – הוסבר לחדרניות שבמהלך עבודתן הן עוסקות בפעילות ספורטיבית (ניקיון ושאיבת אבק דורשים מאמץ גופני). כתוצאה מההסבר, נצפה שיפור במדדים בריאותיים – למרות שלא נעשתה שום תוספת לפעילותן השגרתית.

 

5. אתגרים והזדמנויות בעולם הרפואה

א. השלכות על חברות התרופות:

   – אחד האתגרים הגדולים: הפלצבו אין לו “מודל עסקי” ברור. קשה לגבות תשלום על משהו שאינו מכיל חומר פעיל, ועובדה זו עשויה להאט את המחקר והיישום הקליני של הפלצבו כשיטת ריפוי לגיטימית.

ב. גישות אינטגרטיביות:

   – בדגש על רפואת גוף-נפש, עולה חשיבות לשלב התערבויות מכוונות-פלצבו, או לפחות לא להתעלם מאפקט זה.  

   – רופאים שמבינים את העוצמה של אפקט הפלצבו יכולים לתרום משמעותית לרווחת המטופל על ידי בניית אמון ושיתוף מידע באופן חיובי.

ג. היבטים אתיים:  

   – עניין כנות ואמינות. מצד אחד, אפקט פלצבו עשוי לעזור – אך מצד שני, מתן פלצבו ללא ידיעת המטופל מעלה שאלות אתיות.  

   – מחקרים הראו שגם כאשר המטופל יודע שהוא מקבל פלצבו, אפקט ההטבה עדיין יכול להתרחש, כל עוד הסברו לו מנגנוני הפלצבו והוצע הקשר חיובי.

 

6. הבדלים מגדריים בתגובת הפלצבו

נשים לעומת גברים: 

  – ד”ר טל סיינס מציין שנשים מגיבות טוב יותר לפלצבו בתנאים של תמיכה ואווירה חברתית חיובית, בעוד גברים נוטים להגיב טוב יותר לתנאי עידוד ותחרות (ייתכן עקב הבדלים בהשפעה ההורמונלית ובדינמיקת חיזוקים).

 

7. סיכום ומסקנות

א. האינטראקציה בין גוף ונפש:

   – אפקט הפלצבו מדגים עד כמה הציפייה, האמונה והסביבה הטיפולית משפיעים על התהליכים הביוכימיים בגוף.  

   – שחרור דופמין ואנדורפינים בהקשר של ציפייה חיובית מגלים עד כמה מערכות השיקום הפנימיות של הגוף יכולות להיות מופעלות על ידי אמונה.

ב. כלי טיפולי לגיטימי:  

   – אין מדובר רק באשליה. הפלצבו, גם כשהוא נתפס בעיני המטופל כ”תרופה” ללא מרכיב פעיל, מייצר תוצאות אובייקטיביות: למשל הקלה בכאב, הוכחות למוליכים עצביים משוחררים, ואף שינוי במדדים גופניים רלוונטיים.  

   – הכרה בפלצבו כחלק מכלי הטיפול עשויה לשפר יחס מטפל-מטופל ולפתוח אפשרויות חדשות (ואולי חסכוניות ובטוחות) לטיפול במגוון מצבים קליניים.

ג. כוח האמונה והחיבור האנושי: 

   – אפקט הפלצבו מזכיר לנו כמה חשובה הגישה הטיפולית, המילה החמה והעמדה האמפטית של המטפל, מעבר לתרופה עצמה.  

   – באותה עת, יש להיות מודעים לאפקט נוסיבו – שלא לייצר ציפיות שליליות העלולות להחמיר מצב בריאותי.

נקודת מבט כוללת

השיחה על אפקט הפלצבו מאירה את יכולתנו המדהימה להשפיע על המוח והגוף באמצעות ציפייה ואמונה. היא מחדדת את הצורך בראייה הוליסטית יותר של הטיפול הרפואי, כזו שמעריכה לא רק את פעילות התרופה, אלא גם את ההקשר הרגשי והחברתי שבו היא ניתנת. הן ברמה הפרטנית של שיחת רופא-מטופל והן ברמה מערכתית של פיתוח גישות טיפוליות חדשות – הפלצבו מייצג הזדמנות להבין עד כמה מוחנו וגופנו מקושרים, וכיצד “רפואה פסיכולוגית” משפיעה על הבריאות הפיזית.