רגשות הם גם הבסיס לתקשורת בינינו. את הרגשות רואים קודם כול בעיניים - החלון למוח הרגשי. הכימיקלים של הרגשות משפיעים על שרירי העין ועל כל שרירי הפנים. המוח שלנו זקוק ל-15 מילי-שניות כדי לזהות מצב רגשי של אדם בהסתמך על מבט בעיניו. לעומת זאת, נדרשות 300 מילי-שניות, פי 20, על מנת שהמוח יפענח מילים כמו "אני אוהב אותך". תשעים וחמישה אחוזים מהתקשורת בינינו היא לא במילים אלא ברגשות. לפעמים יש פער בין מה שהעיניים של האדם שמולנו מראות לבין מה שהמילים שלו אומרות. לדוגמה, העיניים מביעות דחייה והמילים מבטאות חיבה. המוח שלנו קולט את הפער, וזה עלול לבלבל אותנו: מה בעצם הוא אומר באמת? 

רגשות הם גם הבסיס לתקשורת בינינו. את הרגשות רואים קודם כול בעיניים – החלון למוח הרגשי. הכימיקלים של הרגשות משפיעים על שרירי העין ועל כל שרירי הפנים. המוח שלנו זקוק ל-15 מילי-שניות כדי לזהות מצב רגשי של אדם בהסתמך על מבט בעיניו. לעומת זאת, נדרשות 300 מילי-שניות, פי 20, על מנת שהמוח יפענח מילים כמו “אני אוהב אותך”. תשעים וחמישה אחוזים מהתקשורת בינינו היא לא במילים אלא ברגשות. לפעמים יש פער בין מה שהעיניים של האדם שמולנו מראות לבין מה שהמילים שלו אומרות. לדוגמה, העיניים מביעות דחייה והמילים מבטאות חיבה. המוח שלנו קולט את הפער, וזה עלול לבלבל אותנו: מה בעצם הוא אומר באמת? 

לכן, לעיתים מריבות אוהבים נראות כמו שיח חירשים, העיניים משדרות מסרים אחרים ממה שאומר הפה, והבלבול גדול. ואם לא די בכך, הרגשות מידבקים, מצב רגשי של אדם אחד משתקף במוח של האדם האחר דרך מערכת נוירוני המראה.

נוירוני המראה הם מעין מנגנון שמקשר אותנו באופן מיידי לאדם האחר, בן מיננו. זהו המנגנון שמאפשר לנו להשתתף ברגשות של האחר, נוסף על היכולת להבין אותו או אותה ברמה השכלית. נוירוני המראה הם אחת התגליות החשובות ביותר בחקר המוח בשלושים השנים האחרונות, תגליתו של ד”ר ג’אקוֹמוֹ ריזוֹלַטי, חוקר מוח מאוניברסיטת פארמה באיטליה. ריזולטי וצוות המחקר שלו הצמידו אלקטרודות למוחם של קופים והקליטו את פעילות הנוירונים בזמן שהקופים מבצעים משימות שונות. ערב אחד סטודנט לדוקטורט בקבוצה, שהקליט את הפעילות במוחו של קוף שאכל אגוזים, נשאר במעבדה עד מאוחר והרגיש רעב. 

הוא ניגש לקערת האגוזים של הקוף, לקח לו אגוז, קילף והתחיל לאכול. הקוף, מהופנט, הסתכל על האדם המקלף ואוכל מהאגוזים שלו. כשסיים הסטודנט לאכול וחזר למחשב, ראה לתדהמתו ש-20% מהנוירונים שפעלו במוח של הקוף בזמן שאכל אגוז פועלים כשהקוף מסתכל על האדם אוכל אגוז. זוהי פעולת החיקוי. אפשר להגדיר נוירוני מראה כקבוצה של נוירונים שמופעלים כאשר אנחנו מבצעים פעולה, או כאשר אנחנו רואים אחרים מבצעים את אותה הפעולה. זה קורה גם עם רגשות – אותו אזור שמופעל כאשר אנחנו עצמנו חווים כאב, מופעל כשאנחנו רואים את האחר חווה כאב. זו בעצם האמפתיה, היכולת להרגיש את רגשותיו של האחר. 

בזמן פיהוק, חיוך, צחוק ובכי ניתן לראות את נוירוני המראה בפעולה. כשאנו רואים אדם מולנו מפהק, מחייך, צוחק או בוכה, ההבעות נוצרות במוח שלנו באופן אוטומטי, עוד לפני שהן מופיעות על הפנים בזכות נוירוני המראה, והפנים כביכול מגיבות באופן אוטומטי בלי שליטה. בזכות מערכת נוירוני המראה, עיקר התקשורת בינינו היא דרך רגשות ושפת הגוף. אהבה תביא אהבה, כעס יביא כעס, שמחה תעורר שמחה, וכן הלאה. 

לכן, עצם ההבנה שעיקר התקשורת בינינו היא אינה מילולית מאפשרת לנו להיטב את מערכות היחסים בחיינו ולשים תשומת לב נוספת להבעות הפנים, מבט העיניים והמגע. 

זכרו שברגע שאתם נכנסים למקום מחייכים, כל ההתייחסות אליכם תהיה חיובית הודות לנוירוני המראה ואם אתם עצבנים ואמורים להיכנס למקום חדש עצרו באופן מודע ל- 3 שניות תנשמו ותנסו לשנות את ״התדר״ בשביל לגרום לנוירוני המראה לעבוד לטובתכם 🙂