מה שאנחנו חושבים על האוכל משפיע על השובע, הרעב ושריפת השומן.
Reframe you mind
*******
פרופ’ אליה כרום מסטנפורד הזמינה אנשים לנסות טעם חדש של מילקשייק תמורת 75$. בזמן שהם שתו את השייקים, נמדדות רמות הורמון הרעב (גרלין) בדמם. מכירים את התחושה הזו ששכחתם לאכול צהריים ומתחילים להרגיש שהבטן נדבקת לגב ומתחילה להשמיע קולות? אז זה הגרלין שמופרש מהקיבה ומאותת למוח לחפש אוכל ולהאט את קצב חילוף החומרים. לעומת זאת, אחרי ארוחה טובה – רמות הגרלין יורדות ומאותתת למוח להפסיק לאכול.

בפעם הראשונה שהגיעו הנבדקים לניסוי, לפני ששתו את השייק, הקריאו להם את הערכים התזונתיים שלו : שיק דל קלוריות, 0% שומן, 140 קלוריות, ללא סוכר. לאחר שהם שתו את השייק, רמות הגרלין שלהם בדם ירדו, אבל באחוזים מזעריים.

שבוע אחר כך הם חזרו למעבדה וקיבלו שייק נוסף, רק הפעם הקריאו להם את הערכים האלה : שייק עתיר-קלוריות, 30 גר’ שומן, 620 קלוריות, 56 גרם סוכר.
רמות הגרלין ירדו שוב, אבל הפעם באופן משמעותי – פי שלושה מהפעם הקודמת שבה שתו את השייק! בסך הכל הגיוני. הרבה קלוריות – תחושת שובע גבוהה יותר.
רק מה? בשתי הפעמים נתנו לנבדקים בדיוק את אותו השייק!!
כלומר מה שאנחנו חושבים על האוכל משפיע על הפרשת הורמונים ועל התחושות, הרגשות וחילוף החומרים שלנו.
המסקנה – להנות ולהתענג מהאוכל שמכניסים לפה, בשום אופן לא לספור קלוריות, להיפטר מדלי השומן, דלי הקלוריות ודלי ההנאה למיניהם ולשנות לחלוטין את המיינדסט שלנו בנוגע לאוכל.