רמות הדופאמין במוח שלנו עולות ויורדות כל הזמן לאורך היממה. רמתו גבוהה בבוקר, זה עוזר להתעורר ולקבל מוטיבציה להתחיל את היום. הרמה יורדת לאורך היום והיא הנמוכה ביותר בערך בשעה 15:00 זה נקרא “סיאסטה של פרימאטים” אחרי ארוחת צהריים ירידת אנרגיה ומוטיבציה. הרמה קצת עולה לקראת הלילה כדי לקבל מוטיבציה ולצפות לשינה טובה וכך הלאה.

יש לנו מעין מד דופאמין במוח (כמו מד דלק) עליות וירידות שגורמות לנו לחפש את מה שעושה לנו טוב להיות פעילים, אנרגטיים, לאכול טוב (50% מהדופאמין נוצר במעיים לכן אוכל זה עונג), לישון טוב לפי השעון הביולוגי, לראות חברים, להשלים משימות, לעשות פעילות מינית (בזמן האורגזמה מופרשת הרמה הגבוהה ביותר) , לגעת, להיות בטבע, לשמוע מוזיקה, לנגן, לרקוד, לצחוק, לחייך, לא להיות במתח ולחץ יותר מדי.

כשהמוח מוצף בגירוי חזק שמשחרר כמות גבוהה של דופאמין – שהמוח לא היה מורגל אליו באבולוציה – כמו הרבה סוכר, צפייה במסכים, גיימינג, פורנו שיכול להוביל לשחרור של 100 אחוז יותר מהנורמה לפחות זה פוגע במנגנון ועלול לייצר התמכרות משום שדופאמין הוא הורמון הלמידה שגורם לנו לשחזר את מה שעושה לנו טוב ולשחזר הרבה את מה שעושה הרבה טוב – התנהגות כפייתית.