“הסיכוי למצוא את ה-אחד הוא כמו הסיכוי שהאנושות תיכחד”

כיצד אנחנו מתאהבים? כמה בני זוג עלינו לפגוש עד שנמצא את האחד? בספרה “קיצור תולדות האהבה”, הביולוגית ד”ר ליאת יקיר, המוכרת לנו מהתכנית “חתונה ממבט ראשון”, יצאה למסע מרתק בעקבות הביולוגיה שמאחורי האהבה.

ד”ר ליאת יקיר | פורסם: 12/12/23 שליש גן עדן לכתבה המלאה >>

כיצד אנחנו מתאהבים? למה אנחנו נמשכים לאנשים מסוימים?   כמה בני זוג עלינו לפגוש עד שנמצא את האחד? האם נועדנו להיות מונוגמיים? ומהו המרשם המדעי לתחזוק זוגיות יציבה וטובה?   בספרה “קיצור תולדות האהבה”, הביולוגית ד”ר ליאת יקיר, המוכרת לנו מהתכנית “חתונה ממבט ראשון”, יצאה למסע מרתק בעקבות הביולוגיה שמאחורי האהבה.

אם צפיתם בתכנית הריאליטי הידועה “חתונה ממבט ראשון”, ייתכן ששמעתם על מבחן הריח שנועד לסייע למומחים לשדך בין הזוגות. “הגברים והנשים היו צריכים לישון עם חולצה מיוזעת של הצד השני במשך שלושה ימים ולדרג את המשיכה לריח הגוף. ההתאמה הייתה לפי שיטת אלימינציה – אם הפסיכולוגים אמרו שהזוג מתאים אבל המשיכה לריח הייתה נמוכה, אז המלצתי שלא לשדך ביניהם”, כך חושפת ד”ר ליאת יקיר, שהייתה חלק מפאנל המומחים בתכנית בעונה הראשונה, השנייה והשלישית.

“40 אחוז מהמשיכה המינית מושפע מהריח שלנו. לכל בן אדם יש ריח ייחודי שנובע מהגנים שלנו. מחקר מצא שנשים נמשכות לגברים שריח הגוף שונה מהריח שלהן. התפקיד שלי היה לדאוג לכך שהזוגות יעברו את ה-30 השניות של החופה ולא יברחו. בדקנו את ההיבטים האבולוציוניים ולמה הם נמשכים מבחינת גובה ומשקל, וכל אחד מהמומחים נתן את חוות הדעת שלו לשידוך”. אחד מהשידוכים המוצלחים של חתונמי שעליהם חתומה ד”ר יקיר הוא של הגר משה וניר פור – השניים הכירו בעונה השלישית של התכנית, התחתנו והביאו לעולם בת: “הייתה ביניהם משיכת ריח וגם התאמה מבחינת השכלה ואישיות. עם זאת, זה לא מדע מדויק. לפעמים דברים נראים טוב על הנייר, אבל בפועל הקשר לא מצליח. אם למישהו הייתה נוסחה לזוגיות טובה הוא היה מיליונר, אבל אין ספק שלגנטיקה ולביולוגיה יש תפקיד בהתאהבות”.

ד”ר יקיר (בת47, בזוגיות, אמא לשניים) חוקרת כבר שנים רבות את הביולוגיה של הרגשות והאהבה. היא ביולוגית וחוקרת בעלת דוקטורט ופוסט דוקטורט בגנטיקה וחקר הורמונים מטעם מכון ויצמן למדע. בשנת 2022 היא הוציאה את ספרה הראשון “קיצור תולדות האהבה” בהוצאת כתר – ספר עיון הסוקר מחקרים שונים בנוגע לתפקיד של ההורמונים, הנוירונים והגנים בתהליך ההתאהבות: “ניסיתי לסכם בספר את מה שאנחנו יודעים כיום על המדע של אהבה – איך ולמי אנחנו נמשכים, איך אנחנו מתאהבים ומתחילים להיקשר אחד לשנייה. אני גם עוסקת בזוגיות ארוכת טווח ובשאלת המונוגמיות”.

יש באמת דבר כזה למצוא את האחד? או שהכל קשור לביולוגיה שלנו?  

“בספר אני מספרת על מחקר שנעשה שחישב את הסיכוי שלנו למצואאת האחד שיענה לנו לכל הפרמטרים. הסיכוי לזה הוא כמו שהאנושות תיכחד בשנה הבאה. אנשים שואלים את עצמם לכמה דייטים הם צריכים לצאת עד שימצאו את האחד, והתשובה היא שאחרי גיל 28 לא נמצא יותר טוב ממה שמצאנו עד כה. אנחנו חושבים שנמצא יותר טוב ממה שיש, אבל אין לזה גבול. כשאנחנו צעירים יותר אנחנו מצליחים יותר להתאהב כי הזהות שלנו לא גובשה עדיין באופן שמרני. ככל שאנחנו מתבגרים אנחנו סגורים יותר בליבת האישיות שלנו ואז קשה לנו יותר לקבל מישהו לחיים שלנו.עם הזמן אנחנו חווים פגיעות ופרידות וכל פרידה היא פיגוע למערכת העצבים שגורמת לנו להיזהר.נוצרות לנו תבניות סבל שגורמות לנו להישמר ולא לחוות כאב גם במחיר של לא לחוות אושר. אלו דפוסי חשיבה כמו למשל שכל הגברים לא רציניים, כל הטובים תפוסים וכו’. האמונות האלו יוצרות מציאות שמרחיקה אותנו ממציאת אהבה”.

מה לגבי אהבה ממבט ראשון. זה באמת קורה?  

“הסיכוי הסטטיסטי לאהבה ממבט ראשון הוא 10 אחוז. אצל זוגות נשואים, 50 אחוז לא הרגישו בכלל משיכה בדייט הראשון. המשיכה יכולה להיבנות עם הזמן. כשאנחנו מתחילים להיקשר לבן אדם הוא נראה לנו יפה יותר. לכן, חשוב לתת צ’אנס ולא לתת למשיכה משקל יתר ולכמה תכונות כמו גובה ומשקל לקבוע את המשך הקשר. התכונות שבאמת מנבאות זוגיות טובה הם היכולת לאהוב ואמפתיה. לפעמים אנחנו מתאהבים בנרקיסיסטים כי הם יפים, חכמים ובטוחים בעצמם, ויש לנו משיכה לטיפוסי אלפא. אבל נרקיסיסטים הם אסון לזוגיות כי הם לא יכולים לתת מעצמם ולא רואים את האחר. אם יש לכם נטייה להתאהב בטיפוסים שלא טובים לזוגיות, צריך להתרחק מהדפוס הזה ולא ללכת לפי מה שאתם נמשכים אליו בדרך כלל. יותר”.

בספר את עוסקת בהבדלים שבין הימשכות, להתאהבות ולאהבה – מה בעצם ההבדל ביניהם?

“בכל שלב יש הורמונים אחרים שמנהלים אותו. המשיכה מנוהלת על ידי הורמוני המין – טסטוסטרון ואסטרוגן. המוח הקדום קובע למי נימשך מבחינה מינית וזאת על בסיס פרמטרים אבולוציוניים ולא בהכרח מודעים, כמו גובה, שרירים ומתמטיקה של הפנים. השלב הבא היא ההתאהבות – אז מתחילה מערכת היחסים ויחסי המין ואז מופרשים ההורמונים דופמין, סרוטונין, אדרנלין ואוקסיטוצין. אז אנחנו מרגישים תשוקה והתרגשות. אלו סמים מאוד חזקים למוח, ואנחנו בשלב זה לא מאוהבים באדם אלא בדמות שיצרנו ובקונספט של להיות נאהבים. האוקסיטוצין גורם לנו לראות את הכל באור חיובי יותר ולפי האידיאל שאנחנו מחפשים. על הפרפרים בבטן אחראי הסרוטונין. לרוב אחרי שנה ההתאהבות חולפת, אבל היא יכולה להתפוגג בטווח שבין 6 שעות לשנתיים. כיום בגלל העולם הטכנולוגי המהיר שלנו, השלבים של המשיכה וההתאהבות מתקצרים. לאחר מכן, מגיע שלב ההיקשרות שהוא השלב המאתגר, בו הדופמין והסרוטונין יורדים. ההיקשרות מביאה איתה ביטחון, יציבות ואנחנו הופכים למשפחה. עם זאת, ככל שאנחנו מכירים את האדם, אנחנו פחות מתרגשים ממנו, אין פרפרים בבטן והתשוקה עלולה לרדת”.

הירידה בתשוקה לא קשורה לכך שהפרטנר כבר לא מתאים לנו?  

“לא, זה חלק מהביולוגיה שלנו. רוב היצורים בטבע הם לא מונוגמיים, רק 3 אחוז מונוגמיים ורובם הם מונוגמיים סדרתיים  – כלומר הם נשארים עם בן זוג תקופה מסוימת ואז ממשיכים לבן הזוג הבא. בני אדם הם לא מונוגמיים. הגנים מנווטים אותנו לגוון בני זוג ולכן החדש הוא תמיד מעניין יותר. מונוגמיה לכל החיים עונה לנו על צרכים רבים כמו ביטחון ומשפחה, אבל היא מאתגרת. יש כאלו שמצליחים להיות במונוגמיה סדרתית  ויש כאלה שמגיעים לבגידה. חשוב להבין שלאורך השנים התשוקה לא יכולה לחזור להיות מה שהיא הייתה. זה לא אומר שבן הזוג לא מתאים לנו. אין צורך להטיל את האשמה על בן הזוג או להרגיש בושה שאנחנו לא נמשכים אליו. המשפחה מעניקה לנו יציבות, אבל כשאנחנו מביאים ילדים זה משפיע על הזוגיות. אישה מתמודדת עם הורמונים ושינויי גוף בעקבות הלידה, וכל תשומת הלב עוברת לילד שנולד. יש גם עייפות, סטרס וחוסר שינה, והילדים גם הם גורמים לנו להפרשת פרולקטין שהוא דחף להגן, אבל הוא גורם לדיכוי הדחף המיני”.

אז מה עושים? איך משמרים את התשוקה?  

“ראשית, כדאי לשמור על איזהשהו מרחק ביחסים באמצעות נידה, למשל. נידה זה הסטארט אפ של היהדות. מחקרים רבים הראו שהנידה גורמת לפרפרים בבטן להתעופף. כי כשמרחיקים אותנו אחד מהשני למשך שבוע, אז לאחר מכן אנחנו מזהים אחד את השני כחדשים. זאת אומרת שאנחנו צריכים את הביחד, אבל גם את הלבד. חשוב שלא נהיה מובנים מאליהם ולא תמיד מושגים. לכן, לפעמים כשאנשים נפרדים הם פתאום מתאהבים מחדש כי פתאום הפרטנר שלנו נהיה זר ומישהי אחרת רוצה אותו. כמובן שקנאה במימון גבוה היא לא בריאה וקשורה לרכושנות, שליטה וחרדת נטישה, אבל מעט קנאה זה טוב כי היא יוצרת אדרנלין. כשאנחנו מעצבים את בן הזוג להיות בדמותו אז אנחנו משתעממים מהר יותר והתשוקה יורדת. לכן, חשוב לשמר את מי שאנחנו ומי שהיינו לפני הזוגיות עם תחביבים, קשר עם חברים וכו. בנוסף, חשוב להשקיע בזוגיות שלנו, בתקשורת ובמיניות שלנו. לעזור לבן הזוג שלנו להיות שבע רצון מהחיים שלו כמו למשל לעודד אותו להשקיע בתחביבים שלו. כדאי גם להגיע לטיפול זוגי שיכול להעניק לזוגיות שלנו טיפול עשרת אלפים. טיפ נוסף להגברת התשוקה הוא לריב”.

לריב? איך מריבות גורמות לתשוקה?  

“זה נשמע אולי מוזר, אבל מריבה מאפשרת לנו לפרוק מתחים ולא לשמור דברים בבטן. אם לא גרמנו לבן הזוג שלנו להיות מרצה שעושה כל מה שאנחנו רוצים, אז יהיה בינינו מתח שהוא בריא למערכת היחסים. אנחנו צומחים מתוך משברים ולא כשדברים זורמים על מי מנוחות. 80 אחוז מהמריבות יוזמות נשים וזה נובע מהרצון של הנשים לדבר על רגשות ולא לטאטא מתחת לשטיח. אנחנו מחזיקים הרבה רגש בפנים, וכשאנחנו מוציאים את העצבים זה מרגיע. אני ממליצה גם לבכות כי זה יוצר הקלה. יחד עם זאת, חשוב גם להתפייס. ההמלצה היא להתפייס תוך שעה וחצי (זמן המחזור של הקורטיזול), לבקש סליחה ולהתחבק. בזמן מריבה האדרנלין משתחרר והוא ממריץ את הדם ואז מגיע דחף מיני. לכן, הרבה פעמים יש רצון לשכב אחרי ריב. המריבה מטלטלת את הספינה וגורמת לנו להבין שהבן זוג שלנו לא מובן מאליו וזה תורם מאוד לזוגיות”.

ונחזור להתאהבות – האם מכנה משותף כמו אמונה ואורח חיים דתי עוזרים ביצירת חיבור?  

“בהחלט. אני מאמינה שאתרי היכרויות כמו שליש גן עדן שהם על בסיס אמונה משותפת וערכים משותפים, מאפשרים התחלה טובה יותר להיכרות. זה נותן נקודת פתיחה אחרת. במגזר הדתי יש גם את הנושא של שמירת נגיעה שזה מעולה מבחינה ביולוגית. זה מאפשר להורמונים של ההתאהבות להיות מופרשים. לכן, אני גם לא ממליצה לשכב בדייט ראשון. כששוכבים בדייט ראשון הטסטוסטרון עולה, אבל מיד לאחר הסקס הוא יורד. ואז לא מתקשרים אחד לשני וממשיכים לכיבוש הבא. אני ממליצה גם לא להיפגש מיד לאחר הדייט הראשון. המוח הקדום שלנו נותן הערכה למי שלא קל להשגה, כי אם מישהו מתלהב יותר מדי אז כנראה שהוא מתחת לליגה שלנו. אז לא להיות זמינים תמיד. כשבונים את הזוגיות לאט ונקשרים אחד לשני, אז יש סיכוי טוב לקשר”.

לסיום, מה הטיפ שלך לרווקים שמחפשים אהבה?  

“להיות באתרי היכרויות, אבל גם במפגשים חברתיים שממלאים אותנו באוקסיטוצין. לשחרר את רשימת המכולת שמצמצמת את הראייה שלנו. לפגוש אנשים באופן סקרני, ולנסות להתיידד עם אנשים. יכול להיות שיש ידיד שדרכו נוכל להכיר חבר שיתאים לנו. לצאת מהבועה ולתרגל מיומנות חברתית. אם אתם לא מרגישים פנויים רגשית, אז קחו פסק זמן ותנסו להשקיע בתחביבים, התנדבות לקהילה וכו. יש שלוש תכונות שאנחנו נמשכים אליהן בבני אדם – שמחת חיים, ביטחון עצמי ואמינות. אז חשוב להגיע לדייט באנרגיות טובות כי מה שאנחנו משדרים החוצה מאוד משפיע על מציאת הזוגיות. לא חייבים לצאת לדייט בבית קפה שמזכיר ראיון עבודה – אפשר לצאת להליכה בטבע או בחוף הים וכך להרגיש בנוח. כדאי גם לנהל דייט אחרת – לא לשאול מה עשית בחיים, אלא שאלות עומק על העולם הפנימי של האדם. כמו למשל, איזה זיכרון טוב יש לך מאמא שלך? מה החלומות שלך? יש משהו שאתה מצטער עליו? שמח וגאה בו? אנחנו נקשרים לאנשים שנפתחים בפנינו ופגיעים. ככל שנהיה פתוחים יותר כך יהיה נצליח יותר למשוך אלינו אנשים. מעבר לכך, לזכור שלפעמים האהבה מחכה לנו ממש מתחת לאף”.