למה גברים מנהלים את העולם ומתי יגיע תורן של הנשים?
16 בספטמבר 2022 | מערכת סקרינז screenzTV לכתבה המלאה >>
אומרים שאם נשים היו מנהלות את העולם לא היו מלחמות, האם יש בסיס לתיאוריה הזו? למה בעצם גברים מנהלים את העולם, מדוע אנחנו צריכים מנהיגים ומעמדות ואיך בכלל כל זה התחיל?
התשובות לכל השאלות הללו נמצאות בגנים שלנו – ע”פ מחקרים בקרב קופי שימפנזה, זכרים תוקפניים יותר מנקבות. הסטטיסטיקה של התוקפנות בקבוצת הקופים במהלך 7 שנות מחקר מצאה כי: קוף זכר תוקף קוף זכר פעם ב-6 שעות קוף זכר תוקף קופה נקבה פעם ב-13 שעותקופה נקבה תוקפת קופה נקבה פעם ב-100 שעות בדר”כ בענייני גידול הצאצאיםנקבת האלפא תיקח אבנים מידיהם של זכרים בעת החמרת המאבקיםעל פי מחקר נוסף שנעשה בקבוצת בבונים: כאשר מתו הבבונים הזכרים השליטים בתוך שנה ובקבוצה נשארו רק הנקבות והצאצאים, הקבוצה הפכה לפחות אלימה ויותר סובלנית. מחקרים נוספים מצאו שלנקבות יש השפעה ממתנת על החברה, הן רגועות יותר, שקולות יותר ושוחרות שלום. התנהגות קופים יכולה לשפוך אור על שאלות אלו היות שהם דומים לנו מבחינת גנטית. גברים נמצאים בעמדות כוח במשך מאות ואלפי שנים, הם משמרים את עמדותיהם, שולטים ביד רמה ברוב תחומי החיים גם בתקופתנו הסמי נאורה, והם גם אלו שמניעים את מלחמות העולם. אמנם אנחנו בעיצומו של תהליך החותר לשוויון זכויות, גברים ונשים כאחד, אבל זה לא מוחק את התיכנות המקורי של הטבע ובטח שלא מוחק את ההבדלים בין שני המינים, מה מונע מאיתנו להיות חברה שוויוניות, האם תוקפנות ורוע הכרחיים, ומתי נשים סוף סוף ינהלו את העולם? ומה הם בעצם אותם ההבדלים בין המינים? בואו נגלה
למה גברים תוקפניים יותר?
ד”ר ליאת יקיר מתוך ‘הצד האפל של האנושות’ סקרינז הרצאות אונליין כולנו גזענים תאמינו או לא ככה חווטנו, זה נקרא שנאת זרים והיא נועדה להגן עלינו. בעבר, קבוצות שונות מאיתנו היוו איום על קיומנו, ולכן, כשראינו יצורים, ביניהם אנשים, שאנחנו לא מכירים, שנראים שונים מאיתנו, מנגנון ההישרדות הורה לנו לחשוש מהם, להלחם או לברוח כדי להציל את חיינו ואת חיי צאצאינו. מחקרים מראים שבמוחם של נערים בני 14 מתרחשת תגובתיות רבה למראה גברים אחרים עם נראות שונה, אגב, לא מתרחשת אצלם תגובתיות שונה עבור נשים עם מראה שונה, אלא רק למראה גברים, כך מסבירה, ד”ר ליאת יקיר, ביולוגית, מרצה וחוקרת את הביולוגיה של הרגשות והשורשים האבולוציוניים של ההתנהגות האנושית. אנחנו מונעים מהרגשות שלנו הרגשות שלנו משפיעים על ההתנהגות שלנו, ז”א אם נרגיש פחד, רוב הסיכויים שנרגיש צורך להילחם או לברוח, כשאנחנו אוהבים זה משפיע על ההתנהגות שלנו, כשאנחנו כועסים גם וכן הלאה.
אבל מה זה בכלל רגש?
ד”ר ליאת יקיר, מסבירה שרגש הוא מצב נפשי תודעתי שנוצר ע”י כימיקלים ששוטפים את המוח ומטרתם לשנות את ההתנהגות שלנו בתגובה לגירויים כלשהם. אותם רגשות גם מנהלים את חיי החברה והמשפחה שלנו, הם מאפשרים לנו לשתף פעולה עם הקרובים אלינו וגם להתחרות על מקומנו ועל הישרדותנו. אוקסיטוצין הזדהות והבעת אמפתיה ההורמון שמנהל לנו את חיי החברה, המשפחה, האהבה, וגם את האהבה לבעלי החיים, נקרא הורמון האהבה, האוקסיטוצין. הוא משפיע על היכולת שלנו ליצור קשרים, הוא מחבר אותנו אל הקרובים אלינו, הוא משפיע על ההזדהות עימם ועל הרצון לעזור להם, הוא מרגיע אותנו ואפילו משפיע על קצב הלב שלנו, מספיק חיבוק בן 20 שניות כדי לשחרר לכם מנת אוקסיטוצין להרגשה טובה והרגעה מיידית. נפוטיזם הסיפורים האלו על האנשים בדרגים בכירים שמסדרים לקרובי המשפחה שלהם עבודות או טובות הנאה? יש לזה הסבר אבולוציוני מדעי, נפוטיזם או במילים אחרות סלקציית קרובים. קיים בנו רצון לצאת לעזרתם של האנשים מהקבוצה שלנו, אלו שגדלנו איתם, אלו שהזדהנו איתם כל חיינו, ואנחנו כמובן מצפים מהם התנהגות דומה בחזרה. זוהי ברירת המחדל של ההתנהגות האנושית, שיתוף פעולה עם אחרים הקרובים אלינו מבחינה גנטית. לעומת זאת עבור קבוצה גנטית אחרת, האמפתיה שלנו תהיה שונה, כיוון שהיכולת שלנו לשתף פעולה מבוססת על מנגנוני ההזדהות שלנו וכאמור קל לנו להזדהות יותר עם המוכרים לנו.
אם אתם שואלים את עצמכם, איך אם אפשר להאשים רמי דרג כשהם מסדרים לקרובי המשפחה שלהם טובות הנאה?
אפשר ועוד איך, כיוון שאנחנו לא קופים, יש לנו מוסר ואנחנו יכולים לבחור נכון. טסטוסטרון ההבדל המהותי בין גברים לנשים, הטסטוסטרון, ההורמון שאחראי למהות הזכרית או כפי שד”ר ליאת יקיר מתארת אותו “ההורמון שעיצב את ההיסטוריה האנושית”. הוא גורם ליצירת תאי שרירים ופחות תאי שומן, הוא גורם לסימני המין גבריים כמו שיעור, התעבות הקול, התרחבות הכתפיים, חשק מיני מוגבר וייצור זרע. בגיל ההתבגרות ישנה הצפה של טסטוסטרון במוח שגורמת לאמיגדלה לשנות את תגובתנו לסיגנלים חיצוניים. זוכרים את המחקר על התגובתיות של הנערים למראה אנשים שונים מהם? זו הסיבה. “טסטוסטרון מיוצר ומופרש בממוצע פי 15 יותר אצל הגבר, מינונים נורמליים בנשים עשויים לנוע בין 5 עד 80 נ”ג למ”ל. ואצל גברים בין 200 ל-1200, גברים עם טסטוסטרון 1200 נ”ג/מ”ל, נצפה למצוא בבית הכלא” מסבירה ד”ר ליאת יקיר. אבל למה בעצם? כי הוא מעודד אגרסיה והיררכיה.
היררכיה
טסטוסטרון נקרא גם הורמון המעמד החברתי כי הוא גורם לנו להיות אובססיביים לגבי המעמד שלנו בחברה, הוא גורם לנו לדאוג לשמר את מעמדנו וגם לרצות לטפס בהיררכיה חברתית. בגיל ההתבגרות מתעורר דחף חזק להוכיח את היכולות שלנו ואיתו גם אגרסיה וזאת כדי למצוא את מקומנו ומעמדנו בחברה, כדי שלא נשאר בתחתית מדוכאים ונשלטים. מאז ומתמיד חיינו בהיררכיות שליטות כשמי שבראש אותן היררכיות היו כמעט תמיד זכרים, החשיבה ההיררכית טבועה בנו חזק, הצורך בכוח ורצון בשליטה, וזה לא רק אצלנו בני האדם, היררכיה היא מבנה חברתי שגור במינים רבים, שליט אחד וכולם כנועים וכפופים לו. איך נוצרת היררכיה? מחקרים בעכברים מצאו שהיררכיה נוצרת תוך 24 שעות, השליט הוא כמובן העכבר הבלתי מנוצח, בעל רמת הטסטוסטרון הכי גבוהה.
המח שלנו ושל כלל בעלי החיים מתוכנת ע”י הגנים, מסכמת ד”ר ליאת יקיר, ומחלק את העולם לאנחנו והם, אנחנו מתוכנתים להיררכיה שעלולה להוביל לאלימות ורוע וכמובן למלחמות. אותם מנהיגים שנמצאים בקצה פירמידת ההיררכיה הופכים אובססיביים למעמד שלהם. שררה וכח ממכרים, אף אחד לא מעוניין לרדת בדרגה אחרי שטעם את יתרונותהם.
יש תקווה לו רק היינו יכולים ללמוד מקופי הבונובו, הקרובים אלינו גנטית יותר מכל יצור אחר, קופי הבונובו הם ההיפים של משפחת הפריימטס, הם חיים בשלום, אחווה וללא מלחמות, הם צמחונים, חשים ומביעים אמפתיה, הם רגועים ושלווים יותר. הסוד שלהם ככל הנראה טמון במין, הם מקיימים כחלק מהשגרה היומית יחסי מין מגוונים מספר פעמים ביום הטרוסקסואלים, הומוסקסואלים, בין צעירים ומבוגרים, ובעזרתם הם גם פותרים קונפליקטים במקום לפנות לאלימות.
מתי נשים ישלטו בעולם?
עד שיגיע היום בו נלמד מהם לעשות אהבה ולא מלחמה, אם התחממות כדור הארץ לא תחסל אותנו קודם, נשים בסופו של דבר ישלטו בעולם ככל הנראה בעוד כ – 5 מיליון שנים, לטענת מדענים תוך 5 מיליון שנים לא יישארו זכרים יותר בקרב בני אדם, כיון שהורמון ה-Y הוא סטייה אבולוציונית שהולכת ונעלמת.